זכייה במשפט של תביעה בגין הפרת חוזה שותפות

הרקע והשתלשלות העניינים שהובילו להגשת התביעה על הפרת חוזה

למשרדי הגיע לקוח חדש לצורך קבלת ייעוץ וטיפול משפטי בהפרת חוזה שותפות שנגרמה לו.
הלקוח החדש סיפר שחבר ילדות שלו, שהקים גלידריה חדשה בראשון לציון הציע לו להשקיע כספים בעסק ולהכנס בו כשותף שווה זכויות.

הצדדים סיכמו ביניהם תנאים וללא ליווי עורך דין נחתם ביניהם חוזה שותפות קצר שהורידו מהאינטרנט.
תמורת רכישת מחצית מהזכויות, הרכוש והציוד שכבר היו קיימים בעסק, התבקש הלקוח להשקיע סך של 190,000 ₪ ומעבר לכך הוא התבקש להמשיך ולהשקיע עוד 160,000 ₪.

בסך הכל הלקוח השקיע 350,000 ₪ בעסק וציפה לקבל יחס הוגן וראוי ואולם עקב מעשיו ומחדליו של חברו, גילה תוך זמן קצר שמדובר בהונאה מסחרית ובהפרה יסודית של הסכם השותפות, תוך שחברו מתעשר שלא כדין על גבו של ודורש ממנו שוב ושוב להשקיע עשרות אלפי שקלים בעסק בעוד שעל פי החשד חברו בכלל שילשל את כספי התובע לכיסו הפרטי במקום לקופת העסק ובנוסף – תוך שהוא מתחמק מקיום התחייבותו ההדדית להשקיע באופן שווה בשותפות ומסרב לספק ללקוח מידע טריוויאלי אודות ניהול העסק כגון דפי ניהול חשבון הבנק והנהלת חשבונות.

וכך ה"חבר" הוליך את הלקוח שולל בתוך מסכת שקרים שיצר, אשר הובילו את הלקוח לקחת על עצמו התחייבויות כספיות משמעותיות, אשר בסופו של יום שימשו את החבר, כך על פי החשד, למטרותיו הפרטיות ולא לקידום השותפות, אשר אף נסגרה בסופו של יום על ידי החבר, מבלי שהוא נועץ בלקוח ומבלי שהלקוח בככל זכה לראות את פירות השקעתו.

הוראות חוזה השותפות שהופר

בסעיף 3 להסכם נקבע כדלקמן:

"3. הון השותפות, השקעות וחלוקת רווחים
3.1 חלקו של כל אחד מהצדדים בהשקעות בשותפות ו/או ברווחיה ו/או בהפסדיה ו/או בכל דבר אחר יהא כדלקמן: צד א 50%, צד ב 50%

על כן, על פי לשון ההסכם, שומה היה על כל אחד מהשותפים להשקיע באופן שווה בשווה בשותפות.

מעתה יקרא הלקוח "התובע" וה"חבר" יקרא "הנתבע".

התובע, אשר שם את מבטחו בנתבע, מילא את מלוא חלקו והתחייבויותיו על פי ההסכם, וכפי שהתבקש על ידי הנתבע ולאורך תקופה ארוכה בת כשנה וחצי, מסר לידי הנתבע מאות אלפי שקלים.

1. הנתבע דרש מהתובע שוב ושוב להזרים כספים לעסק תוך שהוא נוטע בו תקוות, מפזר הבטחות עסקיות ומציג תחזיות שקריות שאינן תואמות את המציאות ותוך שהנתבע עצמו, כך על פי החשד, כלל לא קיים את חלקו בהסכם ולא השקיע בשותפות סכומים זהים לאלו שמסר לידיו התובע, שכן חרף בקשות חוזרות ונשנות של התובע לקבלת הוכחות להפקדות כאמור, הנתבע חמק שוב ושוב ומעולם לא הציג בפני התובע אף לא ראיה אחת לכך.

2. הנה כי כן, ניתן לראות, כי התובע מילא את חלקו בהסכם, השקיע כספים רבים בשותפות לבקשת הנתבע, וזאת גם בשעה שהיה ברור לנתבע, כי הוא מתעתד לסגור את העסק ותוך שהוא מסתיר זאת בחוסר תום-לב מהתובע.

הנתבע אינו מקיים את חלקו בחוזה, מפר אותו ואינו משקף לתובע נאמנה את מצב העסק

3. מהתנהלות הנתבע, רב הנסתר על הגלוי, שכן בעוד שהנתבע המשיך לדרוש ולקבל כספים מהתובע, תוך הצגת מצג שקרי אודות מצב העסק לאשורו, הנתבע לא הציג ולו בדל של ראיה המוכיח, כי הוא עצמו מילא את חלקו בהסכם והפקיד כספים בסך השווה להשקעות התובע, חרף בקשות חוזרות ונשנות מהתובע והדבר מדבר בעד עצמו.

4. זאת ועוד, הנתבע, כך על פי החשד, כלל לא הפקיד את הכספים שקיבל מהתובע לקופת העסק, אלא עשה בהם שימוש פסול למטרותיו האישיות והפרטיות.

5. הנתבע לא נענה לבקשת התובע להציג בפניו את מצבו התזרימי של העסק, ואף סירב לחשוף העתקים ודוחו"ת של הוצאות העסק, דוחות מלאי, משכורות עובדים, לרבות דו"ח הכנסות חודשי ו/או תנועות של חשבון העסק ועוד.

מעשה ההונאה העסקית והפרת חוזה יסודית

6. ביום 15.05.21 הנתבע הודיע לתובע באופן פתאומי וחד צדדי כי החליט לסגור את העסק, וזאת כאשר ביום 06.04.21 התובע עוד העביר לבקשת הנתבע לקופת העסק סך של 30,000 ₪, וכל זאת מבלי להיוועץ קודם לכן בתובע, תוך רמיסת מעמדו כשותף שווה זכויות ותוך שהוא מותיר את התובע המום, מושפל ובחסרון כיס.

7. למרבה הצער התובע גילה פערים תהומיים בין המצגים שהוצגו בפניו על ידי הנתבע אודות העסק בזמן המו"מ לקראת כריתת ההסכם, לבין המציאות העגומה כפי שזו טפחה על פניו לאחר מכן והותירה אותו המום ומופתע ולא נותר לו אלא להפנים, כי נפל קורבן להונאה עסקית.

8. על אף השקעה כספית אדירה, לכאורה, העסק נסגר כאמור על ידי התובע בהחלטה חד צדדית, לא מנומקת וללא כל התראה מוקדמת. תוך הותרת שאלות רבות פתוחות לרבות בדבר ייעודם האמיתי של הכספים שהנתבע קיבל לידיו מהתובע וקיום התחייבותו של הנתבע על פי ההסכם להשקעת כספים זהים לאלו של התובע בשותפות.

9. הנתבע התנהל בצורה שקרית, תוך הסתרת מידע ופיזור התחייבויות עסקיות ורודות, אשר גרמו לכך שהתובע שינה את מצבו לרעה.

10. התובע פנה לנתבע במספר הזדמנויות בבקשה לקבל את כספו בחזרה בגין ההונאה שהנתבע ביצע בו והשימוש האסור בכספו, ואולם הנתבע העלה טענות שונות ומשונות בניסיון להתחמק מהשבת התמורה והתובע נותר עומד לפני שקת שבורה, נבוך ומאוכזב כאשר אין לו ברירה אלא לפנות להליכים.

התובע פונה לעורך דין מומחה בהפרת חוזה ושולח לנתבע מכתב התראה

11. כאשר התובע הבין שלא נותרה לו ברירה, הוא פנה למשרדי ותוך זמן קצר נשלח לנתבע מכתב דרישה והתראה בדבר כוונת התובע להגיש תביעה באם לא תושב לו השקעתו בצרוף פיצוי בגין הוצאותיו.
מכתב התראה 

12. במכתב ההתראה, הנתבע נדרש להציג בפני התובע, בין היתר, את המידע והמסמכים הבאים הנוגעים לשותפות: דפי חשבון מפורטים של העסק המציגים את כל התנועות בחשבון, החל מיום 01.02.2020 ועד ליום 30.05.2021; לשנת 2020: דו"ח שנתי, העתקים מפנקסי מקדמות של מע"מ ומס הכנסה, צילומים מכל החשבוניות שקיבל העסק מספקים עבור הוצאות, דוחות מלאי, פירוט ההכנסות לפי חודשים; לשנת 2021: העתקים מפנקסי מקדמות של מע"מ ומס הכנסה, צילומים מכל החשבוניות שקיבל העסק מספקים עבור הוצאות, דוחות מלאי, פירוט ההכנסות לפי חודשים; פרטי רואה החשבון המטפל בעסק.

13. הנתבע לא נעתר לשום דרישה של התובע. לא השיב לו את כספי השקעתו ומעולם לא הציג בפני התובע כל מסמך או מידע הנוגע לשותפות, כפי שהתבקש.

המסגרת המשפטית של התביעה עקב הפרת חוזה

14. במעשיו ו/או במחדליו אשר פורטו לעיל, הפר הנתבע את חובותיו על פי כל דין כלפי התובע ובכלל זה, הפר את חובת תום הלב הבסיסית החלה עליו; הפר הפרה יסודית את ההסכם, הציג מצג שווא והתנהל בחוסר תו"ל תוך ביצוע הטעיה; הסב לתובע נזקים והוצאות רבות כמפורט לעיל וכפי שיפורט להלן, במצטבר ו/או לחילופין ולפי הקשרם של הדברים.

15. הנתבע פעל בחוסר תום לב כלפי התובע שעה שהבטיח הבטחות לא מציאותיות והציג מצג שקרי וכוזב אודות מצבו של העסק, הבטחות עליהן נסמך התובע ובגינן הסכים להיכנס עם הנתבע לשותפות ולהשקיע בה מאות אלפי שקלים מכיסו. הנתבע הפר את ההסכם ברגל גסה ולא קיים את חלקו ועשה בכספי התובע, כך על פי החשד, שימוש פסול למטרותיו הפרטיות.

הטעיה בכריתת חוזה שהובילה להפרת החוזה

16. סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, דן בנסיבות של הטעיה בכריתת חוזה:

"הטעיה .15 מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעה והצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה הטעיה – לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

לעניין זה יפים דברים שנאמרו בה"פ (מרכז) 20589-06-13 רוברט רונן נ' גזיאל את אבנר (2007) בע"מ (פורסם בנבו, 10.02.2014) פרש בית המשפט את המונח טעות (כתוצאה מהטעיה), כמשמעו בסעיף 15 לחוק החוזים:

"סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים) מבהיר כי מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו רשאי לבטל את החוזה. הטעיה הינה מצג שווא, העלמת אינפורמציה או הצהרה כוזבת אשר ניתנו בשלב הטרום חוזי. ההטעיה יכול שתהיה בכתב, בעל פה או על ידי התנהגות (ע"א 760/77 בן עמי נ' בל"ל) [פורסם בנבו]. גם מעשה או מחדל רשלני שנעשו בתום לב יכולים להחשב כהטעיה (ג. שלו, דיני חוזים – החלק הכללי, 2005, עמ' 322 (להלן- שלו)).

17. כפי שניתן ללמוד מהוראותיו של סעיף 15 לחוק החוזים, הפרת חובת תום הלב על פי סעיף 12 לחוק החוזים והימנעות מגילוי עובדות מהותיות בשלב הטרום חוזי כמוה כהטעיה.

• התובע סמך על ההבטחות שפיזר התובע והאמין כי הוא נכנס לשותפות אמיתית, כנה ושוות זכויות, כי כספיו מושקעים אכן במלואם בקידום ובצמיחת השותפות וכי השותפות כשמה כן היא. אך לצערו, התברר, כי לא דובים ולא יער. הדברים נהירים, ההצהרות הכוזבות שהציג הנתבע לתובע והמלכודת שהוא טווה לו עולות בקנה אחד עם כל יסודות עוולת ההטעיה לפי חוק החוזים ועל כן התובע זכאי לכל הסעדים המבוקשים להלן.