מה זה אומר חברה בע"מ?

כל אדם שחושב לפתוח עסק או למסד פעילות עסקית ניצב בפני השאלה האם כדאי לו להקים חברה בע”מ.

עורך דין שמומחה בתחום המסחרי ובתחום הקמת חברות בע”מ בפרט, ידע לתת לכם תמונת מצב כוללת בהתחשב באופי העסק שלכם, זהות בעלי העניין בו (ספקים, לקוחות, שותפים אסטרטגיים), תכנון הפיתוח העסקי, הענף אליו משתייך העסק, אופק הצמיחה שלו, האתגרים והסיכונים האפשריים וכן לייעץ לכם בהתאם בדבר ניסוח המסמכים הפנימיים של התאגיד כגון תקנון החברה.

אחד היתרונות הבולטים ביותר בהקמת חברה בע”מ הינו קיומו של “מסך התאגדות” המפריד בין החברה בע”מ לבין בעלי מניותיה, כך שבמקרה חלילה, שבו העסק נקלע לקשיים ולחובות – בעלי המניות לא יהיו חייבים באופן אישי לחובות החברה.

לדאבון הלב, ישנם לא מעט מצבים שבהם אנשי עסקים ויזמים שהקימו עסק והשקיעו בו ממיטב כספם ומרצם, פשוט קרס.
יכולות להיות לכך סיבות רבות שאינן דווקא נעוצות בהתנהלות העסקית והניהולית של בעל העסק אלא בגורמים חיצוניים כגון תביעות משפטיות שונות, לקוחות שאינם משלמים מסיבה כזו או אחרת, שינוי תנאים קיצוני בענף אליו העסק שייך ועוד.

אי יצירת הבחנה ברורה בין נכסיו האישיים של בעל העסק לבין נכסי החברה (ככל שבעל עסק מחליט לדוגמא לפעול כעוסק מורשה) תגרום לכך שבעל העסק עצמו יהא חשוף לפניות ותביעות מצד נושים, ואף מעמיד בסכנה את נכסיו האישיים לרבות דירת המגורים האישית.

יתרון משמעותי נוסף הינו היתרון הגלום בשיטת ובגובה המיסוי החל על חברה בע”מ.
בעל עסק שפועל כ”עוסק מורשה” חייב במדרגות מס (מס מדורג לפי גובה ההכנסות הכספיות) על פי הוראות פקודת מס הכנסה. שיעור המס השולי שחל על יחיד יכול להגיע, נכון לשנת 2020, עד לשיעור מקסימלי של 50%.
מנגד, שיעור מס החברות הינו שיעור מס אחיד שעומד כיום (2020) על שיעור מס של 23%. שיעור המס הנמוך יחסית שחל על חברה בע”מ משאיר לקופת חברה תזרים גמיש יותר שיכול לשמש לפיתוח החברה ומינופה.

בנוסף, יחיד הפועל כעוסק מורשה מחויב לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסתו בהתאם כאמור למדרגות המס הקבועות בפקודת מס הכנסה בעוד שבחברה, רק הרווחים שנמשכו כמשכורות במסגרת תלושי שכר, חייבים בתשלומי מס אלו (כלומר יתר רווחיה הצבורים של החברה שנמצאים בקופת החברה אינם חייבים בהם).

למען הסר ספק, אפילו בעל מניות יחיד של חברה בע”מ שמחזיק ב- 100% ממניותיה, נאלץ לקבל את משכורתו כ- “שכיר בעל שליטה” באמצעות תלוש שכר שיפיק עבורו רואה החשבון של החברה.
רק בתלוש השכר שיקבל בעל השליטה, יופיעו ניכויי ביטוח לאומי, מס הכנסה ומס בריאות.

סוגיה נוספת הנה הוצאות המוכרות במס, אשר ניתן לנכות מהכנסות החברה בע”מ ובכך להקטין את גובה חבות המס באופן ניכר יותר מאשר אצל עוסק מורשה.
סעיף 17 לפקודת מס הכנסה קובע, כי הוצאה מוכרת, קרי הוצאות המותרות בניכוי, הנן “הוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס”.
בגדול ישנם שני סוגים של הוצאות – הוצאה שוטפת לצורך שמירה על הקיים ותפעול שוטף של העסק והוצאה הונית שהינה הוצאה לרכישת רכוש קבוע או הוצאה ששימשה להשבחת רכוש קיים.
ההוצאה מהסוג הראשון מוכרת כולה בשנת המס בה הוצאה בעוד שההוצאה השנייה מוכרת כהוצאת פחת בהתאם לאורך חיי הרכוש.

באופן כללי, כאשר בעל עסק מתכנן להקים עסק בעל פעילות ענפה ישנו יתרון מובהק לאיגוד הפעילות העסקית כחברה בע”מ. כמו כן לחברה בע”מ יש תדמית רצינית, יוקרתית ויציבה.

הקמת חברה בע”מ גם מהווה תשתית בסיסית וטבעית לגיוס השקעות ממשקיעים וזאת מפני שניתן לצרף בעלי מניות, להתמזג עם חברה אחרת ועוד.

אז מהי בעצם חברה בע"מ?

חברה בע”מ הנה חברה שהוקמה למטרות עסקיות על ידי אדם אחד או יותר בכדי לבצע פעילות עסקית מסוימת. ראשי התיבות בע”מ פירושם ב’ערבון מוגבל’ והם מצביעים ומלמדים על כך שבעלי המניות של החברה אינם כפופים לחובותיה באופן אישי.

כל בעל מניות מחזיק בחלק מסוים בבעלות בחברה בהתאם לכמות המניות שיש בידו.
הערבות של בעלי החברה לחובותיה הנה צרה מאוד ומסתכמת בערך המניות שיש בידם. כך לדוגמא – במצב שבו חברה פושטת את הרגל ונכנסת להליך של פירוק (שלא מרצון במקרה זה) אזי בעלי המניות יכולים להפסיד, לכל היותר, את שווי המניה שבידם ואין הנושים יכולים לפעול באופן אישי כנגד בעלי המניות.

החברה הנה למעשה ‘אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד’ (כלשון סעיף 4 לחוק החברות, התשנ”ט – 1999), כלומר החברה מהווה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה והיא אחראית לחובותיה ולזכויותיה.
ישנם מקרים חריגים מאוד שבהם בית המשפט רשאי להורות על ‘הרמת המסך’ הדמיוני הקיים בין החברה לבין בעלי מניותיה ולחייבם באופן אישי בחובות החברה (סעיף 6 לחוק החברות).

הזכות להתאגד כחברה בע”מ הנה זכות שקיימת לכל אדם ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק או בלתי מוסרית או נוגדת את תקנת הציבור. חברה בע”מ יכולה להיות מוקמת גם על ידי בעל מניות יחיד.

מהו תקנון לחברה בע"מ?

תקנון חברה בע”מ הינו העוגן החשוב ביותר של החברה מאחר שהוא קובע את מסגרת הכללים שביסוד הפעילות העסקית. זהו למעשה הסכם בין החברה לבין בעל המניות שלה ובין בעלי המניות לבין עצמם.

יש הוראות מסוימות שקיימת חובה לכלול בתקנון החברה בע”מ על פי חוק (כגון: שם החברה, מטרות החברה, הון המניות הרשום של החברה, פרטים בדבר הגבלת אחריות) ואולם יתר סעיפי התקנון הנם סעיפי בחירה וקיימת חשיבות רבה לניסוח נכון, מדויק, מקיף שגם תואם את אופי העסק, אופי היחסים בין בעלי המניות, האופק העתידי של העסק והאינטרסים השונים.
כך למשל חשוב לכלול סעיפים כגון: אופן ניהול החברה, אופן חלוקת הרווחים בין בעלי המניות, אופן קבלת ההחלטות, אופן מכירת וניוד המניות ועוד.

להחלטות שמתקבלות על ידי בעלי המניות כדין בהתאם להוראות התקנון יש חשיבות מכרעת מאחר שהן ישפיעו על כלל בעלי המניות, אף אם לא התקבלו על דעת כולם.
ישנה חשיבות רבה לניסוח אופן קבלת ההחלטות בחברה ולקביעת הזכויות של בעלי המניות, מאחר שאלה ישפיעו על ניהול הפעילות העסקית לכל אורכה.

תקנון חברה הנו אחד המסמכים שיש להגיש לרשם החברות בעת הקמת חברה בע”מ. ישנה כאמור חשיבות מכרעת לניסוח התקנון באמצעות עורך דין מומחה מהתחום המסחרי ומתחום החברות.
יש לציין, כי עומדת לבעלי המניות אפשרות לערוך שינויים בתקנון, בכל עת, בהחלטה שהתקבלה כדין באספה הכללית של בעלי המניות עליה יש לדווח לא יאוחר מ-14 ימים לרשם החברות.

הכנת הסכם מייסדים לחברה בע"מ

כמו כן. בטרם הקמת חברה בע”מ על ידי שני אנשים או יותר מקובל להכין ולחתום גם על הסכם מייסדים. הסכם זה רלבנטי ככל שהוחלט לנהל את הפעילות העסקית המשותפת במסגרת חברה.
הסכם זה חשוב ביותר מאחר שהוא מסדיר, בין היתר, את חלוקת התפקידים, חלוקת האחזקות, קובע את אופן קבלת ההחלטות, את אופן חלוקת הרווחים ועוד.
ישנה חשיבות מכרעת להתייעצות עם עורך דין מומחה בשלב זה שידע לבחון את מכלול האינטרסים של הצדדים ולהכין להם הסכם מקיף ומדויק שייסע לצדדים גם בפתרון אתגרים אפשריים ומחלוקות עתידיות.
חשוב להדגיש, כי הסכם מייסדים הנו הסכם ספציפי שחל על מייסדי החברה בלבד ואינו מחייב בעלי מניות עתידיים, זאת בשונה מתקנון החברה אשר חל על בעלי המניות הקיימים וכן על כל בעל מניות שיצטרף בעתיד.

בנוסף, בעוד שתקנון החברה הוא מסמך גלוי שכל אדם רשאי לצפות בו באתר האינטרנט של רשם החברות, הרי שהסכם מייסדים הנו הסכם פרטי וחסוי שבעלי המניות שחתמו עליו לא חייבים לחשוף אותו.