למשרדנו פנה אדם שהעניק הלוואה בסך 170,000 ש"ח למכר שלו ואולם על אף שנכרת ביניהם הסכם הלוואה בכתב, המכר ניסה להתחמק בכל דרך מלהחזיר את כספי ההלוואה.
לקוח המשרד המתין בסובלנות זמן רב והפציר בלווה שיחזיר לו את הכספים ואולם דבר לא עזר.
לבקשת הלקוח, משרדנו שלח ללווה מכתב דרישה והתראה לפני תביעה, ואולם גם פעולה זו לא הספיקה בכדי לגרום ללווה להגיע להסדר הוגן וסופי עם המלווה.
באין ברירה, הוגשה תביעה כספית כנגד הלווה בגין הפרת חוזה ההלוואה שהופר ותוך כחודשיים סיפקנו ללקוח פסק דין לטובתו ולשמחתו.
בבית משפט השלום ____________
באשדוד
תיק מס. ____-____-_________
בעניין:
התובע
ישראל ישראלי ת.ז. 123456789
ע"י ב"כ עוה"ד דרור הראל ואח'
מרח' פרופ' הלל וחנן אופנהיימר 7,
בניין לב המדע, קומה 3, רחובות 7670107
טל' 08-6384080 פקס': 08-6384083
-נגד –
הנתבעים
השמות בדויים
אירועים בע"מ ח.פ 515515515
מרח' האירועים 1, אשדוד 1234
טל': 08-123456
ירדן ירדני ת.ז. 321654987
מרח' הירדנים 21, אשדוד
טל': 050-5058793
סכום התביעה: 180,000 ₪
מהות התביעה: כספית, חוזית, הפרת הסכם הלוואה.
כתב תביעה להחזרת הלוואה
התובע מתכבד להגיש לבית המשפט הנכבד את התובענה שבכותרת כנגד הנתבעים.
התביעה בתמצית
עניינה של התביעה, בהפרת הסכם הלוואה בין התובע לבין הנתבעים.
הנתבעים ביקשו מהתובע להלוות להם כספים בתמורה לקבלת תשואה חודשית והחזרת קרן ההלוואה בשלמותה בתוך תקופה מקסימלית בת שנתיים ובין הצדדים נכרת הסכם הלוואה בהתאם.
לדאבונו הרב של התובע, הנתבעים לא קיימו את התחייבותם לפי החוזה, לא העבירו לידיו תשלומי תשואה חודשיים סבירים ויציבים והנתבעים אף מנסים לחמוק מלשלם לתובע את קרן ההלוואה על אף שפג תוקף מועד ההלוואה ביום 28.11.20.
כפי שיוכח, הנתבעים בחרו לפעול בחוסר תום לב משווע כלפי התובע, תוך ניסיונות להתחמק מתשלום בכל דרך, ובכך לחמוק מחובותם על פי דין לשלם לתובע בחזרה את כספי ההלוואה ששייכים לו ומגיעים לו.
הצדדים
- התובע הנו אדם פרטי אשר מתגורר באשדוד.
- הנתבעת 1 הנה חברה ישראלית פרטית בבעלות משפחתית, אשר פועלת בתחום האירועים.
דו"ח מרשם החברות של הנתבעת 1 מצ"ב כנספח א' לכתב התביעה.
- הנתבע 2 הנו מנהלה של הנתבעת 1 ויזם באופן אישי את הבקשה להלוואה מהתובע וההלוואה ניתנה לבקשתו ובערבותו האישית. הנתבע 2 מופיע בכותרת הסכם ההלוואה כמי שערב "ביחד ולחוד ובערבות הדדית" ביחד עם הנתבעת 1 והנו חתום על הסכם ההלוואה באופן אישי.
הנתבע 2 הנו גם אח של אחד מבעלי המניות של הנתבעת 1.
הרקע העובדתי
- התובע והנתבע 2 הכירו בבית הכנסת בו הם מתפללים יחדיו.
- הנתבע 2 הציג את עצמו כמנהל אולם האירועים של הנתבעת 1 (אשר בבעלות שני אחיו הצעירים).
- הנתבע 2 סיפר לתובע כי דרושה לו הלוואה לצורך הגדלת העסק וביקש ללוות מהתובע 200,000 ₪.
- בתמורה הבטיח הנתבע 2 לתובע כי תשולם לו תשואה חודשית נאה וכי קרן ההלוואה תוחזר לו בתוך שנתיים לכל היותר ועד לא יאוחר מיום 28.11.2020.
- התובע התנה את מתן ההלוואה בכך שהנתבע 2 יהא ערב אישית לכספי ההלוואה והנתבע 2 הסכים לכך.
- ביום 29.11.2018 נכרת הסכם הלוואה בין הצדדים בהתאם לרוח הסכמותיהם.
הסכם ההלוואה מצ"ב ומסומן כנספח ב'.
במה דברים אמורים
התשואה החודשית לא שולמה כסדרה
- ההסכם קובע כי התשואה החודשית תשולם בכל ראשון לחודש קלינדארי בגין החודש שחלף ותחושב על-פי מספר האירועים שנערכו אצל הנתבעת 1 וזאת בצרוף אסמכתאות לכמות המנות אשר נמכרו במכפלת סך התמלוג.
- התמלוגים שנקבעו הנם בסך 2.5 ₪ בגין כל מנה שמכרה הנתבעת 1 באירוע בשעות הערב ו- 25 ₪ בגין כל מנה שמכרה הנתבעת 1 באירוע צהריים.
- יש לציין שהנתבע 2 ביקש מהתובע ליישם את מנגנון חישוב התשואה החודשית שלעיל בהסכם ההלוואה, בכדי להקל על הנתבעים ולהתאים את התשואה להכנסותיהם.
- זאת ועוד, יש לציין שבמהלך המו"מ להסכם, הנתבע 2 הציג בפני התובע מצג חשבונאי לפיו, על סמך מספרם הממוצע של האירועים שמתקיימים אצל הנתבעת 1, התשואה החודשית, לה יהיה זכאי התובע תעמוד לכל הפחות, על סך של כ- 5,000 ₪.
- ואולם, לצערו הרב של התובע, התברר לו עד מהרה, כי התשואה החודשית אינה מתקרבת אף לכדי מחצית מהסכום שהובטח לו ועל אף שהלין על כך בזמן אמת בפני הנתבע 2, לא קיבל התובע כל מזור או תשואה בסך סביר כפי שהובטח לו.
- הנתבעים שילמו לתובע מספר פעמים תמלוגים חודשיים בסכומים משתנים של אלפי ₪ בודדים ואולם סכום התמלוגים הלך ופחת מחודש לחודש ואף הגיע לכדי תשלומים נמוכים מאוד בסך של 1,000 ₪ בלבד.
שינוי בהסכמה של סכום ההלוואה
- התובע אשר העביר לנתבעים את כספי ההלוואה בתשלומים במספר מועדים, החל לחשוש לביטחון כספיו עקב המציאות העגומה שהחלה לטפוח על פניו והתמלוגים הרעועים ששולמו לו בפועל בניגוד להבטחות הנתבעים.
- על כן וכפשרה זמנית, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה סך הכספים שקיבלו הנתבעים עד לאותו מועד וזאת בסך 170,000 ₪, יהוו את מלוא סכום ההלוואה במקום הסכום המקורי שנקבע בהסכם בסך 200,000 ש"ח.
הפסקת תשלום התשואה החודשית
- תשלום התשואה הופסק לאלתר החל מיום 17.02.2020, בין היתר עקב משבר הקורונה והפסקת פעילות אולם האירועים של הנתבעים.
משבר הקורונה
- לתובע ידוע כי בתקופת משבר הקורונה, לא היו אירועים אצל הנתבעת 1 ולכן נאות להתאזר בסובלנות וקיבל בהבנה מצב זה במשך חודשים רבים.
- ואולם, לתובע ידוע כי הנתבעים קיבלו מספר מענקים כספיים מרשות המיסים לרבות מענק כספי משמעותי בגין השתתפות בהוצאות קבועות לפי החלטה מספר 5015 של הממשלה מיום 24.04.2020 ועל כן יכלו לשפות את התובע מעת לעת בגין אובדן תמלוגי הסכם ההלוואה והחזרת קרן ההלוואה.
- כל פניותיו של התובע לנתבעים ובקשותיו לאכיפת ההסכם והמשך כיבודו תוך העברת התמלוגים ו/או קרן ההלוואה ו/או פיצוי כספי זמני אחר כלשהו עלו בתוהו ולא הניבו דבר.
אחריות הנתבע 2 להסכם ההלוואה
- בכותרת ההסכם נקבע, כי הלווה הינו:
ירדן אירועים בע"מ ח.פ. 123544 (הנתבעת 1).
באמצעות ירדן ירדני ת.ז. 32145654 (הנתבע 2).
- עוד נקבע בכותרת הסכם ההלוואה בזו הלשון: "להלן ביחד ולחוד ובערבות הדדית: הלווה".
כלומר, הנתבעת 1 והנתבע 2 מהווים ביחד וכל אחד מהם לחוד את ה- "לווה". - התובע יטען כי ניסוח זה מבטא הלכה למעשה ובאופן שאינו משתמע לשני פנים את כוונת הצדדים ולפיה הנתבע 2 יהווה צד עצמאי להסכם וערב עצמאי להסכם על זכויותיו וחובותיו.
- עוד ניתן להתרשם, כי הנתבע 2 חתם בעצמו ובכתב ידו את חתימתו האישית על הסכם ההלוואה וזאת בשונה מחברה בע"מ אשר חותמת על הסכמים גם באמצעות חותמת החברה.
- זאת ועוד, סעיף 8 להסכם ההלוואה (בטחונות) קובע כך:
"להבטחת פירעון מלוא ההלוואה עליה ימסור הלווה למלווה טרם העמדת ההלוואה את המסמכים הבאים:
שיק אישי חתום בסכום ההלוואה (200,000 ₪) ערוך לפקודת המלווה וללא תאריך.
ירדן אירועים בע"מ ח.פ. 1111111111 תחתום על ערבות כספית אוטונומית מתמדת ובלתי חוזרת על מלוא סכום ההלואה בסך של 200,000 ₪."
הנתבע 2 מוסר בטוחה בניגוד לאמור בהסכם
- לצערו הרב של התובע, הנתבע 2 ניצל את תמימותו ובהיסח הדעת בעת חתימת ההסכם, מסר לו במקום "שיק אישי חתום" כמתחייב על פי ההסכם, שיק של חברה בע"מ שבבעלות הנתבע 2 בשם "החוט המשולש בע"מ", חתום בחתימתו האישית של הנתבע 2.
- בעל החשבון כפי שמתואר על השיק הנו:
מורשה: ירדן ירדני ת.ז. 11477444
חברת חברת בע"מ ת.ז. 555555555
העתק משיק הביטחון מצ"ב ומסומן כנספח ג'.
- ניכר, כי היות ושמו המלא של הנתבע 2 לרבות מספר הת.ז. שלו, מופיעים על השיק, סבר התובע כי אכן מדובר ב- "שיק אישי חתום" שהתחייב הנתבע 2 למסור לו כבטוחה אישית לכספי ההלוואה בהתאם להסכמתם וכמתחייב מההסכם שכרתו.
- התובע לא העלה על דעתו שהנתבע 2 מנצל את אמונו בו וכך מוסר לו במקום "שיק אישי חתום", שיק של חברה בע"מ אשר שייכת לנתבע 2 וכי יש בין שיק אישי חתום כמתחייב מהוראות ההסכם לבין שיק של חברה בע"מ, שוני גדול ומהותי בכל הקשור להתחייבותו לכספים של הנתבע 2 באחריותו לכספי ההלוואה כפי שהתחייב.
- באשר לבטוחה השניה שהיה אמור התובע לקבל מהנתבעת 1 (ערבות כספית אוטונומית מתמדת ובלתי חוזרת), הרי שהתובע לא קיבל דבר.
הנתבע 2 מאשר לתובע בהודעות וואטסאפ את קבלת כספי ההלוואה
- הנתבע 2 שלח לתובע הודעות טקסט אישיות באמצעות היישומון "וואטסאפ" כאשר קיבל את כספי ההלוואה ולדוגמה:
- בהודעה מיום 04.12.2018 מודיע הנתבע 2 לתובע כי סה"כ קיבל: 80,000 ₪.
- בהודעה מיום 11.01.2020 מודיע הנתבע 2 לתובע כי סה"כ קיבל: 140,000 ₪.
- בהודעה מיום 23.01.2020 מודיע הנתבע 2 לתובע כי סה"כ קיבל: 160,000 ₪.
- בהודעה מיום 03.03.2019 מודיע הנתבע 2 לתובע כי סה"כ קיבל: 170,000 ₪.
העתקי ההודעות מצ"ב לכתב התביעה ומסומנות כנספחים ד' – ז'.
הוראות ההסכם שהופרו
- סעיף 4.3 להסכם קובע כי ההלוואה תיפרע עד ליום 28.11.2020 ואולם מועד זה חלף והנתבעים מתחמקים מלהשיב לתובע את כספי ההלוואה כאמור.
- סעיף 4.4. להסכם קובע כי התובע רשאי לדרוש את פירעון קרן ההלוואה בכל מועד ועל פי שיקול דעתו, תוך מתן התראה ללווים בכתב או בע"פ של 30 ימים מראש בלבד.
- סעיף 4.5 להסכם קובע כי במקרה בו לא ישולמו התמלוגים ו/או קרן ההלוואה, תהא הנתבעת חייבת לשלם בנוסף לכל סעד ריבית פיגורים כמקובל בבנק לאומי לישראל.
- סעיף 5 ג' להסכם קובע כי התמלוגים "….לא יפסקו ו/או יעצרו מכל סיבה שהיא".
- סעיף 5 ד', להסכם קובע כי: "הפרה של הסעיפים בסעיף 5 (תשלום התמלוגים) תחשב להפרה יסודית של ההסכם ותגרור החזרת מלוא סכום ההלוואה בתוספת ריבית פיגורים".
- סעיף 8 להסכם (בטחונות) קובע כי הלווה ימסור למלווה "שיק אישי חתום" (אישי – הנתבע 2) לפקודת המלווה ואולם הנתבע 2, ביצע את ההפרה החוזית הראשונה שלו כלפי התובע כבר במועד חתימת החוזה, כאשר מסר לו שיק של חברה בע"מ במקום "שיק אישי חתום" בניגוד מלא להוראות ההסכם ואילו התובע (המלווה) קיבל את השיק בהיסח הדעת ובתמימותו תוך שהוא סומך על התובע שהנו פועל כמתחייב ממנו.
אחריות הנתבעים
- במעשיהם ו/או במחדליהם אשר פורטו לעיל ויפורטו להלן, הפרו כל אחד מהנתבעים וכולם ביחד, את חובותיהם על פי כל דין כלפי התובע ובכלל זה, הפרו את חובת תום הלב הבסיסיות החלות והמוטלות עליהם; הסבו לתובע נזקים כמפורט לעיל וכפי שיפורט להלן, במצטבר ו/או לחילופין ולפי הקשרם של הדברים.
- מבלי לגרוע מכלל טענות התובע כלפי הנתבעים כמפורט לעיל, יטען התובע, כי התנהלות, מעשי ו/או מחדלי הנתבעים, כל אחד מהם וכולם יחד, עולים כדי רשלנות ו/או חוסר סבירות, תוך עשיית מעשים ומצגים שאדם סביר ונבון לא היה עושה בנסיבות העניין; התנהלות בחוסר תום לב משווע; פעילות והתנהלות תוך עשיית עושר ולא במשפט בניגוד להוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
- ס' 39 לחוק החוזים (חלק כללי) מחייב את הצדדים לחוזה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת במהלך קיום החוזה. ברע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, ובהתייחס לסוגיית תום הלב כותב בב' הנשיא א' ברק: "…תום הלב אינו דורש כי האחד לא יתחשב באינטרס העצמי שלו … עקרון תום הלב קובע, כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד השני. אדם לאדם – לא זאב ולא מלאך, אדם לאדם – אדם" (שם בעמ' 279).
- בענייננו, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב כלפי התובע שעה שהבטיחו הבטחות לא מציאותיות עליהן נסמך התובע ובגינן הסכים ליתן להם הלוואה מכספו. הנתבעים העבירו לנתבע תשואות נמוכות משמעותית מהמובטח ולא החזירו לתובע את קרן ההלוואה כמוסכם. לנוכח היעדר תשלום תשואה כמובטח ו/או אי תשלום תשואה כלל, היה על הנתבעים לשלם לתובע גם ריבית פיגורים בנוסף.
- ודוק. התובע נותר אל מול שוקת שבורה, שעה שלא קיבל מהנתבעים את סכום ההלוואה וכן לא קיבל את התשואה המובטחת אלא סכומים מינוריים שאינם מגלמים או משקפים ולו במעט את הציפיות ואת ההבטחות שהבטיחו לו הנתבעים.
- הנתבעים 1-2, אחראים, ביחד וכל אחד מהם לחוד, בכל המעשים ו/או המחדלים, הפרת הסכם הלוואה והמנעות מהשבת כספי ההלוואה.
- בכל מקרה יש לחייב את הנתבע 2 באופן אישי ביחד ולחוד, עם הנתבעת 1 לתשלום כל הכספים הנדרשים במסגרת הליך זה, שכן הוא אחראי אישית לנטילת כספי ההלוואה וההתחייבות להשיבם לתובע.
- הנתבע 2 הנו הרוח החיה והמנכ"ל של הנתבעת 1 והערב אישית להסכם ההלוואה ויש לחייבו בנסיבות המקרה ועל רקע הטענות לעיל באופן אישי לתשלום הסכומים הנדרשים במסגרת הליך זה.
- בנוסף או לחילופין, אם וככל שייוחסו מעשים או מחדלים לנתבעת 1, הרי שהמקרה דנא הינו דוגמא לשימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, במטרה ברורה לברוח מאחריות להתנהלות ולחובות שנוצרו במסגרת פעילות והתנהלות החברה ולפיכך ניתן להרים את "מסך ההתאגדות" של החברה ולייחס כל חוב של החברה לבעלי המניות, היינו לשני אחיו של הנתבע 2.
השפעת משבר הקורונה על קיום חוזים
- על פי מסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים, שבמשרד המשפטים מיום 07.2020, אין לראות במשבר הקורונה כסיכול חוזה על פי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) (להלן:"החוק") ולכן אין הצדדים רשאים להתנער מחיוביהם החוזיים והיה עליהם לעשות כל מאמץ כדי לקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו. במקרה דנן הרי שיש לפעול על-פי עקרון תום הלב ולהשיב לתובע את כספי קרן ההלוואה.
מן הכלל אל הפרט
- בענייננו, התובע נאות להתקשר עם הנתבעים בהסכם ההלוואה עקב ציפייה לתשואה חודשית קבועה.
- מאחר וגם טרם למשבר הקורונה לא הגיעו תמלוגיו של התובע לכדי סכומים סבירים כפי שהובטח לו, הרי שברור שכעת בתקופה הנוכחית, הוא זכאי לכל הפחות להחזרת כספי קרן ההלוואה.
מכתבי התראה בטרם הגשת התביעה דנן
- התובע שלח לנתבעים באמצעות הח"מ מכתב דרישת תשלום והתראה בדבר כוונתו להגיש תביעה באם לא יושבו לו כספי ההלוואה. מצ"ב העתק המכתב ומסומן כנספח ח'.
- הנתבעים קיבלו את מכתבי ההתראה ושוחחו עם הח"מ בטלפון על כך, אך מעולם לא השיבו בכתב או נענו בחיוב לדרישות החזר ההלוואה.
מצ"ב העתקי אישורי מסירה, מסומנים כנספחים ט' .
המסגרת המשפטית
- מהאמור לעיל עולה, כי הנתבעים עשו ועושים דין לעצמם בניגוד לכל דין ותוך הפרה בוטה של ההסכם, של דיני החוזים, עקרון תום הלב ודיני עשיית עושר ולא במשפט.
- עוד עולה כי, לכל הפחות, היה על הנתבעים לשלם לתובע, את קרן ההלוואה שהתחייבו לשלם לתובע על פי סעיף 4.3 להסכם.
סכום התביעה
- לאור האמור לעיל, יתבקש בזאת בית המשפט הנכבד להורות ולחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:
1. החזר קרן ההלוואה בסך 170,000 ₪.
2. פיצוי בשל הפרת חוזה מכוח סעיף 10 לחוק החוזים תרופות בסך של 10,000 ₪.
ובסה"כ- 180,000 ₪ בתוספת מע"מ.
יצוין, כי די בכך שכספי ההלוואה ניתנו ולא הוחזרו כדי להורות על החיוב המיידי בהשבת הכספים, ללא כל קשר לכל טענה אחרת.
כללי
- לבית המשפט הנכבד סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה, בין היתר, לאור סכום התביעה, הפעילות הרלוונטית ומקום קרות האירועים נשוא ההליך, מקום מגוריו של הנתבע 2, הרוח החיה, מי שעומד מאחורי האירועים, המנכ"ל ומורשה החתימה, אחיהם של בעלי המניות בנתבעת 1 ומי שמנהל את כל פעילות הנתבעים.
- כל טענה או עובדה הנטענת ע"י התובע בכתב תביעה זה נטענת באופן מצטבר, משלים או חלופי לכל טענה או עובדה אחרת הנכללת בו, בין אם נאמר הדבר באופן מפורש ובין אם לאו, והכל לפי הקשר הדברים.
- אין התובע מקבל על עצמו את עול ההוכחה, נטל השכנוע, או נטל הראיה בכל מקום שעול או נטל זה אינו מוטל עליו על פי דין, ושום דבר הכלול בתביעה זו לא יתפרש בניגוד לכך.
סוף דבר
- אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 180,000 ₪, בצירוף הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום.
- כן יתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק לטובת התובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לרבות מע"מ כדין.
- יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר למבוקש במסגרת כתב תביעה זה.
_____________________
דרור הראל, עו"ד
ב"כ התובע
לסיכום
משרדנו מייצג מלווים בטיפול בגבייה של הלוואות שלא מוחזרות ולפי הצורך מייצג בתביעות מתאימות בבתי המשפט.
