הפרת הסכם הלוואה – תביעה לבית המשפט

1. המקרה דנא הינו דוגמא לשימוש לרעה בישות המשפטית הנפרדת של החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, במטרה ברורה לברוח מאחריות להתנהלות ולחובות שנוצרו במסגרת פעילות והתנהלות החברה ולפיכך ניתן להרים את "מסך ההתאגדות" של החברה ולייחס כל חוב של החברה לבעלת המניות היחידה שלה, היינו לנתבע 3, מר _________ ת.ז. ___________.
2. הנתבע 3 החתים את התובע על ההסכם, תוך שהוא מציג בפניו, כי יש לו את הניסיון ו/או את הכישורים לקיים את הסכם ההלוואה.
   התנהלות הנתבע 3 לאחר חתימת ההסכם, מתיישבת יותר עם המסקנה, כי לנתבע 3 אין כל ניסיון ויכולות מתאימות, וכי הוא ממילא בא רק לקבל כספים מבלי להשקיע מאמצים ו/או לראות את טובתו של התובע, וכי התנהלותו של הנתבע 3 עולה לכדי תרמית ו/או הטעיה ו/או מצגי שווא רשלניים ופסולים ו/או ניסיון לעשות עושר ולא במשפט על גבם של אחרים.
   התנהלות אשר די בה, כדי להשית עליו באופן אישי את חובת תשלום ההלוואה לתובע.
3. הנתבע 3 הוא הרוח החיה, מי שעומד מאחורי האירועים, המנכ"ל ומורשה החתימה ומי שמנהל את כל פעילות הנתבעים.
   זה שהוליך את התובע שולל צריך לשלם לו את הנזקים שגרם לו.

חוק החברות, תשנ"ט-1999

הרמת מסך (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

6. (א) (1)   בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

4. נבהיר את המובן מאליו, גרימת נזק באופן כה מסיבי ומתמשך לכספו של התובע והעדר יכולת מצד הנתבע 3 לתקן את ההפרות בזמן אמת, על אף אינספור התראות ובקשות בכתב ובע"פ מצד התובע כאמור, מעידים על רשלנות רבתי, עצימת עיניים, אדישות למתרחש ועל התעלמות מחובתו לקיים אינספור דינים וחוקים ועל כן ראוי להשית עליו אחריות אישית.