טיפול משפטי בגניבת עין ומוניטין מסחרי

גניבת מוניטין מסחרי – כיצד ניתן להגן על העסק והמוניטין?

יש מקרים בהם ניתן ליצור הגנה משפטית על מוצר מסוים, כגון רישום מדגם, פטנט או סימן מסחר, ככל שהמוצר עומד בקריטריונים לרישום כאמור, אך למרבה הצער, מפני גניבת עין לא ניתן להתגונן באמת אלא רק לטפל המפר מבחינה משפטית בצורה מקצועית.

המחוקק יצר מספר חקיקות אשר נותנות הגנות משפטיות ומזכות בעל עסק שנפגע כתוצאה מביצוע עוולה מסחרית כלפיו.
מטרתן של הגנות אלו לנסות ולצמצם תחרות לא הוגנת תוך שמירה על שוק חופשי.

מהי גניבת עין?

גניבת עין מתבצעת כאשר אדם או עסק מנסים לנצל מוניטין שצבר מוצר מסוים או מותג על ידי הטעיה של הציבור לחשוב, כי המוצר או המותג המזויף הנו למעשה אותו מוצר או מותג מוכר של בעל המוניטין המקורי.

הפגיעה בבעל המוצר או המותג המקורי הנה רבה – ראשית, גניבת לקוחות ושנית, פגיעה במוניטין שנצבר שעה שהמוצר המזויף, אינו עומד כלל וכלל באיכות המוצר המקורי.

סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות קובע כדלקמן: "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר".

מה עלינו להוכיח כדי לטעון שמדובר בעוולת גניבת עין?

החוק קובע שניתן לתבוע בגניבת עין רק כאשר התובע והנתבע כאחד הם עוסקים, המנצלים את המוניטין במוצר במהלך עסקם ובקשר אליו.
לפיכך, מי שיצר מוניטין שלא בקשר לעסקו, או כאשר המוניטין נגזל שלא למטרת שימוש עסקי- לא יוכל ליהנות מהגנת גניבת העין.       

מפסיקת בתי המשפט ניתן ללמוד, כי ישנם 2 יסודות שיש להוכיח את קיומם:

1. קיומו של מוניטין
2. קיומה של הטעיה

מוניטין

מה הוא "מוניטין"?
הנשיא שמגר בפרשת לייבוביץ הגדיר מוניטין כ"תדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות-בכוח, אשר מעוניינים ברכישתו של המוצר".
דהיינו, על התובע להוכיח שציבור הלקוחות מזהה את המוצר או המותג שהוא מוכר כשייכים לעסק שלו.
כאשר התובע בגניבת עין מצביע על שימוש נרחב על פני תקופה ממושכת בסימן או בשם המותג, סיכוייו להצליח בתביעה גוברים.

כשמדובר בשם של עסק למשל על התובע להוכיח שהציבור משייך את השם המדובר לעסק שבבעלותו.

יש לשים לב לכך כי שם גנרי לא יזכה להגנה בדיני המסחר.
שם גנרי הוא הוא שם הסוג או הזן הכללי של מוצר, שאינו סימן מסחר המזוהה בלעדית עם יצרן האוחז בזכויות עליו (דוגמא לשם גנרי – צ'יפס, אקמול, ג'יפ).

קראו גם – רכישת מוניטין, כיצד לעשות את זה נכון?

הטעיה

בפסיקה נקבע, כי העתקה מכוונת של מוצר מעידה לכאורה על חשש להטעיה של ציבור הלקוחות. המושג “חשש סביר” הוא אובייקטיבי; אין צורך בהוכחת כוונת הטעיה ודי בהוכחת קיום סכנת הטעיה בלבד.  

זאת ועוד, בפסיקה, נקבעו שלושה מבחנים מצטברים המשווים בין המוצר המקורי למוצר המפר, לשם קביעת הדמיון ביניהם, ואלו הם:

1. מבחן המראה והצליל– בית המשפט יבדוק האם קיים דמיון בין המוצרים השונים, שמותיהם, חזותם וכיוצא בזה, העלול ליצור חשש להטעיה.
2. מבחן סוג המוצר וסוג הלקוחות– בחינת קהל הלקוחות והאם יש זהות ביניהם, האם פרטיים או אנשי מקצוע, האם יש זהות בערוצי השיווק, מבחן סוג המוצר איננו בוחן רק דמיון בין המוצרים, אלא הוא גם את השפעת סוג המוצר על מידת הסכנה להטעיה.
   כך למשל נקבע, כי כאשר מדובר במוצר שהעלות שלו גבוהה או בשירות בעלי חשיבות גבוהה, ייטו הלקוחות לערוך בדיקה מעמיקה יחסית טרם ביצוע העסקה, ואז הסיכוי להטעיה קטן יותר.
3. מבחן שאר הנסיבות ומבחן “השכל הישר”– מבחן זה הינו מבחן לוואי המאגד בתוכו את שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה.

אם התובע הצליח להוכיח את קיומה של עוולת גניבת העין הוא יהא זכאי לקבל מכוח החוק פיצוי בסך של עד 100,00 ₪ ללא הוכחת נזק.
מעבר לסעד הכספי, ניתן לעתור לקבלת צו מניעה להפסקה מידית של הפצת המוצר המזויף (ככל שהוכח קיומו של מוניטין).

דוגמה לגניבת עין

בעל מפעל למזון פיתח ממרח שוקולד מיוחד ללא תוספת סוכר ומיתג אותו בשם: שוקו free.
היצרן השקיע עשרות אלפי ₪ בקידום מכירות, שיווק ופרסום באמצעים שונים כגון דיגיטל, טעימות ודוגמאות, השתתפות בתערוכות ועוד.

עד מהרה לקוחות רבים רכשו את שוקו free  והמוצר הפך לפופולרי.
יצרן מתחרה לטש עיניים להצלחת המותג והחליט גם לרכוב על הגל החדש.
תוך זמן קצר השיק מוצר דומה משלו, ארז אותו באריזה דומה מבחינת צורה וגודל והדפיס על התווית את השם שוקו free.

המוצר המזויף הגיע למדפים בחנויות ולקוחות שרכשו אותו התאכזבו שהטעם, האיכות והמרקם השתנו לרעה ועל כן יצרו קשר עם מוקד שרות הלקוחות של מפעל המזון שפיתח את המותג המקורי והתלוננו.

בנוסף, תוך זמן קצר גם נוצרה פגיעה קשה בהיקפי המכירות של מפעל המזון מפני שהמתחרה הזייפן התחרה בו ומכר בזול לאותם הלקוחות את המותג המזויף.

למפעל המזון נגרמו נזקים ישירים ועקיפים מגוונים.

באין ברירה, הגיש עורך דין מטעם מפעל המזון בקשה דחופה לבית המשפט לקבלת צו מניעה כנגד היצרן הזייפן ובמקביל תביעה בגין עוולה מסחרית מסוג גניבת עיין ודרישה לפיצויים כספיים גבוהים.

עורך דין דרור הראל מתמחה בטיפול משפטי בעוולות מסחריות ובמיוחד בעוולת גניבת עין למוצרים ושירותים.

לקבלת ייעוץ ראשוני צרו קשר בטל': 08-6384080 או באמצעות טופס יצירת קשר.

♥ אז אם חיפשתם בגוגל – חוק עוולות מסחריות – הגעתם למקום הנכון כי משרד עורכי דין של דרור הראל הינו משרד בעל מוניטין גבוה בתחומי ייעוץ וליווי משפטי במגוון נושאים.