דרור הראל ושות’ משרד עורכי דין – חייגו  08-6384080

facebook logoדרור הראל ושותדרור הראל ושות
5 Stars – Based on 29 User Reviews

google logoעורך דין דרור הראלעורך דין דרור הראל
5 Based on 49 Reviews

הגשת כתב תביעה כספית נגד חברה
מאת: עו"ד דרור הראל מומחה במשפט מסחרי וחוזים

הגשת כתב תביעה כספית נגד חברה

למשרד פנה לקוח שבעברו כיהן בתפקיד בכיר במשק וכעת הנו יועץ פרטי לחברות ותאגידים גדולים.
הלקוח התבקש ע”י אחת מחברות המזון הגדולות בישראל לייעץ לה בתחום התמחותו ולאחר מו”מ מסחרי, נחתם הסכם מפורט בין הצדדים אשר הוראותיו ברורות ובהירות.

היועץ התחיל בעבודתו, השקיע זמן רב בפגישות, בהכנת תכניות ובהדרכה ואולם בעת משבר הקורונה והסגר, העבודה נעצרה למשך מספר חודשים באין ברירה.

לאחר שהמשק בישראל חזר לעבודה סדירה, חידש היועץ את הקשר עם החברה וביקש להמשיך ולסיים את עבודתו ואולם להפתעתו הרבה, הדבר נתקל בקולות הססניים ולא ברורים מצד החברה.

נציגי החברה החלו להתחמק בכל דרך מפניותיו של היועץ ורק לבסוף נאמר לו שהחברה מבקשת לסיים עימו את העבודה ושאין יותר צורך בשירותיו.
היועץ קיבל זאת בהבנה אך דרש שבהתאם להוראות ההסכם, תשולם לו יתרת התמורה שמגיעה לו בצרוף סעיף הפיצוי המוסכם שקיים בהסכם למקרה בו הוא מתבקש לעצור את עבודתו ע”י החברה, מטעמים שאינם הפרות של ההסכם.

מנהל מטעם החברה סירב לדרישת התשלום והיועץ הוכה בתדהמה. המנהל דרש מהיועץ להגיע לפגישת מו”מ בכדי לדון בשכרו אך היועץ הודיע לו שהדבר מיותר מפני שההסכם מדבר בעד עצמו וכי הוא זכאי לקבל את המגיע לו.

משרדנו שלח לחברה מכתב דרישה והתראה לפני תביעה ומטעם משרד עורכי הדין של החברה התקבל מכתב תגובה שדוחה את דרישת התשלום.

באין ברירה, נוסח והוגש כנגד החברה, כתב תביעה בהליך של סדר דין מהיר בבית משפט השלום בתל אביב.

משרדנו עשה שימוש מתוחכם בקו ההגנה שחשפה החברה במכתב התגובה שלה, כך שהתביעה לא משאירה המון מקום לדמיון בעניין האחריות.

בסמוך מאוד לפקיעת תוקף המועד האחרון להגשת כתב ההגנה, פנו עורכי הדין של החברה למשרדנו וביקשו להגיע להסדר כספי לסיום המחלוקת מבלי שהצדדים יצטרכו להופיע בדיונים.

בין עורכי הדין התנהל מו”מ ובסופו ידו של משרדנו הייתה על העליונה והלקוח קיבל לשמחתו את מלוא כספי התביעה כהסדר פשרה שקיבל תוקף פסק דין מבית המשפט הנכבד.

לסיכום, לא משנה אם אתם צרכנים פרטיים או נותני שירותים, אין לחשוש מחברות גדולות שמנסות לעשות שימוש לרעה בכוחן ולרמוס את זכויותיכם.
צריך לבצע את הפעולות המשפטיות הנכונות בנחישות ובמקצועית ולפי הצורך להגיש תביעה כספית.

 

דוגמה של כתב התביעה:

 

 

בבית משפט השלום                                                                                                                         תיק מס. ____-____-_________

בתל אביב-יפו


בעניין: 

 

התובע                                                          שם בדוי ת.ז. 123456789
                                                                     ע”י ב”כ עוה”ד דרור הראל ואח’
                                                                     מרח’ פרופ’ הלל וחנן אופנהיימר 7,   
                                                                     בניין לב המדע, קומה 3, רחובות 7670107
                                                                     טל’: 08-6384080  פקס’: 08-6384083

                                                                                     -נגד –  

                                            

הנתבעת                                                        חברה בע”מ ח.פ 5102121212
                                                                      מרח’ __________________
                                                                      טל’: __________________                                      

                                                                                                                            

סכום התביעה: 65,000 ₪
מהות התביעה: כספית, חוזית, הפרת הסכם.

                                                                 

                                                  כתב תביעה בסדר דין מהיר

בית המשפט הנכבד מתבקש לעשות שימוש בסמכותו ולזמן את הנתבעת לדין, לחייבה לשלם לתובע סך של 65,000 בצירוף מע”מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפרת ההסכם ועד לתשלום המלא בפועל, וכן לחייבה בתשלום הוצאות המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ושכ”ט עו”ד ומע”מ כחוק.

כל טענות כתב התביעה נטענות במצטבר ו/או לחילופין, והכל לפי הדבק הדברים והקשרם.

התובע מיוצג על ידי ב”כ לעיל, וכתובתו תשמש להמצאת כתבי בי-דין בהקשר לתובענה.

הצדדים

  1. התובע הנו יועץ ותיק ומנוסה אשר מתמחה בייעוץ מיוחד עבור הנהלות של חברות מהגדולות במשק.
  2. התובע עבד בעברו שנים רבות כשכיר ובעשר השנים האחרונות, התובע מייעץ באופן פרטי והוא צבר מוניטין רב בתחומו בעבודה קשה.
  3. הנתבעת הנה חברה ישראלית לייצור ושיווק מוצרי צריכה.
  4. בתקופה הרלוונטית לתובענה דנן נמנתה הנתבעת בין לקוחותיו של התובע.
  5. תביעה זו באה לעולם כתוצאה מניסיון של הנתבעת לחמוק מהתחייבותה לשלם לתובע את התמורה המגיעה לו בהתאם להסכם אשר נחתם בין הצדדים.
  6. כפי שיוכח, התובע פעל כמתבקש ממנו בהסכם ואף למעלה מכך, ואילו הנתבעת בחרה לפעול בחוסר תום לב משווע תוך ניסיונות להתחמק מתשלום בכל דרך, ובכך לחמוק מחובתה על פי דין לשלם לתובע את התמורה המגיעה לו.

הרקע העובדתי לתביעה

  1. הנתבעת פנתה לתובע בעקבות המלצה אישית שמנכ”ל החברה הנתבעת קיבל אודות התובע.
  2. התובע הוזמן למשרדי הנתבעת לפגישה עם מנהלי הנתבעת ושם הוסבר לו כי מטרת העבודה הנה לייעץ לחברת שם בדוי לבצע עבודה כלשהי וזאת מאחר שהחברה סובלת ממשבר כלכלי והפסדים כספיים.
  3. בין הצדדים נכרת הסכם לפיו התובע יספק לנתבעת שירותי ייעוץ בנושא כלשהו (להלן: “ההסכם“).

מצ”ב ההסכם ומסומן כנספח 1.

  1. נציג הנתבעת, מר אדון נכבד, סמנכ”ל בחברה (להלן: “נציג הנתבעת“), הכין את ההסכם בעצמו באופן דקדקני ומפורט.
  2. התובע צורף לצוות המו”מ של הנתבעת אשר היו חברים בו מנהלים בכירים של הנתבעת ובהם: סמנכ”ל הכספים, מנהל משאבי האנוש.
  3. התובע התמסר לעבודתו באופן מלא, ייעץ להנהלת הנתבעת באופן האיכותי והמקצועי ביותר, השתתף בפגישות וישיבות רבות ועשה את כל אשר לאל ידו למען הצלחת הנתבעת.
  4. בעמל רב, התובע הצליח להגיע להישגים משמעותיים בעבודתו, פירוט.
  5. מנהלי הנתבעת היו מרוצים מהתוכנית שהתובע הכין עבורם התובע והתוכנית אף אושרה ע”י מנכ”ל החברה.
  6. להלן תיאור תמציתי של פגישות הייעוץ שבהן השתתף התובע:

 

#

מועד

תיאור

1

27.10.2020

פ”ע עם הצוות – היכרות, תיאום ציפיות, תכנון, אסטרטגיה, לוח זמנים

2

09.11.2020

פ”ע  עם הצוות

3

22.12.2020

פ”ע בניית תוכנית ההתייעלות לחברה.

4

30.12.2020

5

05.01.2021

פ”ע עם נמנכ”ל וקבלת אישור לתוכנית ההתייעלות

6

26.01.2021

ישיבת מו”מ

7

30.02.2021

פ”ע ישיבה פנימית

8

12.03.2021

ישיבת מו”מ נוספת

9

17.04.2021

פ”ע דיונים שוטפים

10

23.05.2021

פ”ע דיונים שוטפים

 

משבר הקורונה

  1. המגבלות על התנועה והסגרים שהוכרזו לסירוגין בארץ בחודשים מרץ ואפריל 2020 עיכבו את התקדמות המו”מ ואילצו לדחות את לוח הזמנים של הפגישות המתוכננות.

 

החזרה לשגרה

  1. בסמוך לחזרה לשגרת העבודה בארץ, כבר בחודש מאי 2020, פנה התובע בשיחת טלפון לסמנכ”ל החברה ותהה לגבי המשך מהלכי העבודה וביקש לקבוע מועדים לפגישות המשך.
  2. הסמנכ”ל השיב לתובע ש התנהל שיח בהנהלת הנתבעת אודות התובע וכי הוא הוא מניח שהלה יוזמן בהקדם לצורך המשך הטיפול בניהול המשא ומתן, אך זאת מעולם לא קרה.
  3. הווה אומר, הסמנכ”ל, לא העלה בפני התובע מעולם כל טענה כלפי איכות עבודתו של התובע, ספק כלשהו בנוגע להמשך העבודה המשותפת עמו או טענה בדבר הפרת הסכם מצד התובע.

 

הוראות התמורה והפרת ההסכם על ידי הנתבעת

  1. משבוששה הנתבעת לזמן את התובע להמשיך את עבודתו, פנה התובע במספר מועדים ובערוצים שונים למנהלי הנתבעת, בבקשה לקבל תמונת מצב ברורה לגבי המשכו של תהליך הייעוץ או סיומו.
  2. כל פניותיו של התובע לא נענו ע”י הנתבעת והוא נתקל בכתף קרה ויהירה אשר העמידה אותו במבוכה רבה.
  3. הוראות התמורה הרלוונטיות בהסכם נמצאות בסעיפים 6.1.1 ו- 6.1.4 :

       “6. התמורה
       6.1 בתמורה לשירותי הייעוץ על פי הסכם זה יהיה זכאי היועץ לתמורה של 220,000 ₪ שישולמו באופן המוסכם הבא (להלן: “התמורה”):

       6.1.1 סך 80,000 ₪ בשני תשלומים כלהלן:

                  40,000 ₪ במועד החתימה על הסכם זה.
              •    40,000 ₪ לאחר תחילת המו”מ במועד שיקבע בין הצדדים.

       6.1.2 סך 40,000 ₪ עם חתימת ההסכם.
       6.1.3 סך 100,000 ₪ שישולמו על בסיס הצלחה, באופן יחסי בהתאם לעמידה ביעדי המו”מ המפורטים בנספח א’.

       6.1.4 במקרה בו החברה תחליט לסיים את ההתקשרות עם היועץ באופן חד צדדי מסיבות שאינן תוצאה ישירה של               הפרת ההסכם על ידי היועץ, היועץ יהיה זכאי לתשלום האמור בסעיף 6.1.1 בגין התקופה עד לסיום ההתקשרות באופן         יחסי ובתוספת מענק בסך 70,000 ₪.

       6.1.5 כל התשלומים האמורים לעיל ישולמו כנגד חשבונית מס כדין אצל החברה ובתוספת מע”מ כחוק.”

  1. כאן המקום לציין בשנית, שנציג הנתבעת, הוא-הוא שהכין את ההסכם לרבות את סעיף קטן 6.1.4. שלעיל.
  2. ביום 20.10.2020 פנה התובע בדוא”ל שוב לנציג הנתבעת והפעם בדרישה לשלם לו את יתרת החוב שמגיעה לו עפ”י ההסכם, תוך צירוף חשבונית המס, ואולם רק אז הודיע נציג הנתבעת לראשונה לתובע בדרך לא דרך, בדוא”ל (!) ששירותיו המקצועיים של התובע כבר אינם נדרשים לנתבעת ושאין בכוונת הנתבעת לשלם לתובע מאומה בנוסף על המקדמה שקיבל.

    העתק ההודעה מצ”ב, מסומן כנספח 2.
  1. קל להתרשם מתגובתו הספונטית של נציג הנתבעת כי הלה תלה את כל סיבותיו לסיום ההתקשרות עם התובע במשבר הקורונה ובטענה מופרכת ומקוממת (שהתובע יסתור על נקלה בכתב תביעה זה) לפיה התהליך בשיתוף התובע כלל לא החל, זאת ותו לא.
  2. הווה אומר, נציג הנתבעת מעולם (!) לא טען בפני התובע בזמנים הרלוונטיים, כי הנתבעת אינה מרוצה מכישוריי התובע או שהתובע לקה בהתנהגות קלוקלת כלשהי ובטח ובטח שנציג הנתבעת לא טען בפני התובע כי זה האחרון הפר את ההסכם.
  3. ויצויין כי כבר בהודעתו הקצרה של נציג הנתבעת ניתן לזהות על נקלה סתירות: בעוד שמצד אחד הוא טוען שהתהליך בשיתוף התובע “לא ממש החל מעולם“, מצד שני, הוא מודה לתובע על הצעתו להמשיך בשיתוף הפעולה(?!).
  4. בתגובה להודעת הדוא”ל של נציג הנתבעת בשעה 16:03 אחה”צ, השיב התובע כבר בשעה 16:31 כך: מצ”ב ההודעה ומסומנת כנספח 3.
  5. מאחר והמו”מ החל גם החל, הרי שכמצוות סעיף 6.1.1 בהסכם, התובע בטח שזכאי לתשלום השני בסך 40,000 ₪ בצרוף מע”מ.
  6. זאת ועוד, מאחר שהנתבעת קיבלה החלטה ניהולית (לגיטימית ובסמכות) לסיים את ההתקשרות עם היועץ באופן חד צדדי, מסיבות שאינן תוצאה ישירה של הפרת ההסכם על ידי היועץ (שכן מעולם לא נטענו טענות כאלו כלפי התובע בזמנים הרלבנטיים), הרי שהתובע זכאי בהתאם לסעיף 6.1.4 להסכם לתשלום נוסף בסך 70,000 ₪ בצרוף מע”מ (להלן: “תשלום סיום ההתקשרות“).
  7. כאן המקום לציין שניתן להתרשם מההסכם כי התובע התקשר עם הנתבעת בציפייה להכנסה בסך של 220,000 ₪ בצרוף מע”מ ואולם משכיבד את רצון הנתבעת לסיים את ההתקשרות, כל בקשתו הנה כי תשולם התמורה היחסית כפי שהוסכם.
  8. באופן בלתי נתפס, כל דרישותיו של התובע לקבל את התשלומים שמגיעים לו (התשלום השני והתשלום עבור סיום ההקשרות בטרם עת באופן חד צדדי, כפי שמוגדר בהסכם, אשר מסתכמים בסך של 110,000 ₪ בצרוף מע”מ) נדחו בשרירות לבם של מנהלי הנתבעת. התובע חש נבגד ונפסד.
  9. נציג הנתבעת, הציע לתובע במספר הודעות וואטסאפ, להגיע למשרדי הנתבעת בכדי לשאת ולתת אודות התשלום, אך התובע דחה את הצעותיו מכל-וכל ודרש את התשלום המלא שמגיע לו כדין ומעוגן בהסכם מסודר עמו.
  10. כך למשל בהודעת דוא”ל מטעם נציג הנתבעת מיום __. מצ”ב ההודעה מסומנת כנספח 4.
  11. התובע השיב לנציג הנתבעת באותו היום (30.08.2020)_. מצ”ב ההודעה מסומנת כנספח 5.
  12. ונציג הנתבעת השיב לו לאחר יממה כך: _מצ”ב ההודעה מסומנת כנספח 6.
  13. מקריאת האמור לעיל, עולה ללא כל ספק, כי התנהלות הנתבעת נועדה לנשל את התובע מתשלומים מובהקים שמגיעים לו, בשיטת הקיצוץ הזוחל (“שיטת הסלמי”) עד אשר התובע יסכים להפחית מזכויותיו עד אפס או קרוב לכך.
  14. זאת ועוד, ברי כי באם היו לנציג הנתבעת טענות כלשהן כנגד התובע בגין הפרת ההסכם, איכות עבודתו או השירות שסיפק, הרי שהוא היה מעלה אותן בהודעותיו אלו ומודיע לתובע על חוסר שביעות רצונו ממנו וכישלונו או מחדליו (אשר מעולם לא ארעו).
  15. לית מאן דפיליג שנציג הנתבעת לא היה מזמין את התובע לפגישות מו”מ נוספות אודות תשלומים שמגיעים לו באם היה טוען כי התובע הפר את ההסכם או סיפק איכות ירודה של שירותים ובוודאי שאם היו לנציג הנתבעת טענות שכאלו בזמנים הרלבנטיים, הרי שהן היו מוזכרות בדיוק בנקודות הזמן של התכתבויות הדוא”ל שלעיל בין הצדדים.
  16. לא זאת אלא אף זאת, נציג הנתבעת מעולם לא העלה כלפי התובע בהודעות דחיית דרישת התשלום בזמנים הרלבנטיים, כל טענה אשר יש בה קצה קצהו של האשמת התובע בדבר הצגת מצגי שווא, חוסר יכולת או היעדר כישורים, הפרת הסכם, סרבנות כלשהי לשתף פעולה עם צוות המו”מ, סירוב או התחמקות למלא בקשות של מנהלי הנתבעת, היעדרות מהשתתפות בישיבות שהתקיימו, אי אספקת תוצרים כלשהם, התנהלות קלוקלת, גרימת נזקים, חוסר ערך, יצירת אנטגוניזם, פגיעה באינטרסים של הנתבעת, כישלון בסיוע לתוכנית ההתייעלות והמו”מ שלשמם נשכרו שרותיו וכיוצ”ב.

כל אלו מעולם לא נטענו ע”י הנתבעת כלפי התובע בזמנים הרלוונטיים.

  1. לסיכום, מהודעותיו של נציג הנתבעת ניתן ללמוד כי הסיבות לסירוב התשלום הנן:

                  עשיית דין עצמי והחלטה שהמקדמה מספיקה – בניגוד גמור להוראות ההסכם.
                  משבר הקורונה – שגם בהנתנו אין לנתבעת כל סמכות להתחמק מתשלום לתובע.

 

שימוש ציני במשבר הקורונה

  1. נציג הנתבעת סרב לבקשות התשלום של התובע, בין היתר, באמתלה ריקה ש- “משבר הקורונה התרגש עלינו” כלשונו של נציג הנתבעת ומשל תפס שלל גדול.
  2. נציג הנתבעת ראה במשבר הקורונה “הזדמנות” לדרוש מהתובע לבצע ויתורים בלתי הוגנים בעניין התמורה שמגיעה לתובע ללא צל של ספק.
  3. כפי שהוכח בציטוטים שלעיל, נציג הנתבעת ניסה להתכחש בחוסר תום לב משווע (ובאופן בלתי נתפס) לעבודתו של התובע, וזאת על אף שנציג הנתבעת נכח בעצמו בפגישות הרבות שהתקיימו, התכתב ושוחח עם התובע פעמים רבות והיה עד לכל התוצרים והפירות של עבודת התובע.

 

השפעת משבר הקורונה על קיום חוזים

  1. על פי מסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים, שבמשרד המשפטים מיום 07.2020, אין לראות במשבר הקורונה כסיכול חוזה על פי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) (להלן:”החוק”) ולכן אין הצדדים רשאים להתנער מחיוביהם החוזיים ולא לעשות כל מאמץ כדי לקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו.

 

מן הכלל אל הפרט

  1. בענייננו, התובע התקשר עם הנתבעת בהסכם, בציפייה להכנסות בסך של כ- 220,000 ₪ ועשה את כל אשר לאל ידו להצטיין בעבודתו, למלא את כל הוראות ההסכם מצדו ולספק לנתבעת ערך רב.
  2. הנתבעת בחרה לסיים את ההתקשרת עם התובע באופן חד צדדי ועל כן יש ליישר קו עם הוראות ההסכם ולהשלים לתובע את התשלומים המגיעים לו עפ”י ההסכם באופן יחסי עד למועד סיום העבודה, כך שבסה”כ התובע יקבל סך של 150,000 ₪ (על פי ההסכם כאמור).

 

מכתבי התראה בטרם הגשת התביעה

  1. התובע שלח לנתבעת באמצעות הח”מ מכתב התראה בדבר כוונתו להגיש תביעה. מצ”ב העתק המכתב ומסומן כנספח 7.
  2. הנתבעת השיבה למכתב לעיל במכתב מיום 30.09.20, המצ”ב ומסומן כנספח 8. ובו היא דוחה את דרישת התובע לקבל את שכרו בהתאם להוראות ההסכם.

 

המסגרת המשפטית לתביעה

  1. מהאמור לעיל עולה, כי התובע עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם וכן על פי החוק והתקנות הלרבנטיות, ומנגד הנתבעת עשתה ועושה דין לעצמה בניגוד לכל דין ותוך הפרה בוטה של ההסכם, של דיני החוזים, עקרון תום הלב ודיני עשיית עושר ולא במשפט.
  2. עוד עולה כי, לכל הפחות, היה על הנתבעת לשלם לתובע את התמורה אשר התחייבה לשלם לו על פי סעיפים 6.1.1 ו- 6.1.4. להסכם בסך של 40,000 ₪ (התשלום השני) לאחר תחילת המו”מ עם הועד וההסתדרות וכן סך 70,000 ₪ (תשלום סיום ההתקשרות) משהחליטה הנתבעת לסיים את ההתקשרות עם היועץ באופן חד צדדי, מסיבות שאינן תוצאה ישירה של הפרת ההסכם על ידי היועץ.

 

סוף דבר

  1. לאור מעשיה ומחדליה של הנתבעת כפי שפורטו לעיל, מבוקש בזאת מבית המשפט הנכבד להורות לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:

        א. תשלום על פי החוזה בסך 110,000 ₪ בצרוף מע”מ כמפורט בסעיף 63 לעיל.
        ב. פיצוי בשל הפרת חוזה מכוח סעיף 10 לחוק החוזים תרופות בסך של 20,000 ₪.
        ובסה”כ- 130,000 ₪ בתוספת מע”מ.

  1. תובענה זו ראוי שתתברר במסלול מהיר לאור אופייה והסעדים המבוקשים בה.
  2. לאור האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא של תביעה זו לזמן את הנתבעת לדין ולחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 130,000 ₪ בצרוף מע”מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התובענה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
  3. לכתב התביעה מצורף תצהיר תמיכה לעובדות הכלולות בו.
    לכתב התביעה מצורפים הנספחים המפורטים ברשימת המסמכים על פי תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד – 1984.
  4. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק כנגד הנתבעים הוצאות ושכ”ט עו”ד בצרוף מע”מ כדין.

 

 

                                                                               _____________________

                                                                                 דרור הראל, עו”ד

                                                                                     ב”כ התובע

למשרד פנה לקוח שבעברו כיהן בתפקיד בכיר במשק וכעת הנו יועץ פרטי לחברות ותאגידים גדולים.
הלקוח התבקש ע”י אחת מחברות המזון הגדולות בישראל לייעץ לה בתחום התמחותו ולאחר מו”מ מסחרי, נחתם הסכם מפורט בין הצדדים אשר הוראותיו ברורות ובהירות.

היועץ התחיל בעבודתו, השקיע זמן רב בפגישות, בהכנת תכניות ובהדרכה ואולם בעת משבר הקורונה והסגר, העבודה נעצרה למשך מספר חודשים באין ברירה.

לאחר שהמשק בישראל חזר לעבודה סדירה, חידש היועץ את הקשר עם החברה וביקש להמשיך ולסיים את עבודתו ואולם להפתעתו הרבה, הדבר נתקל בקולות הססניים ולא ברורים מצד החברה.

נציגי החברה החלו להתחמק בכל דרך מפניותיו של היועץ ורק לבסוף נאמר לו שהחברה מבקשת לסיים עימו את העבודה ושאין יותר צורך בשירותיו.
היועץ קיבל זאת בהבנה אך דרש שבהתאם להוראות ההסכם, תשולם לו יתרת התמורה שמגיעה לו בצרוף סעיף הפיצוי המוסכם שקיים בהסכם למקרה בו הוא מתבקש לעצור את עבודתו ע”י החברה, מטעמים שאינם הפרות של ההסכם.

מנהל מטעם החברה סירב לדרישת התשלום והיועץ הוכה בתדהמה. המנהל דרש מהיועץ להגיע לפגישת מו”מ בכדי לדון בשכרו אך היועץ הודיע לו שהדבר מיותר מפני שההסכם מדבר בעד עצמו וכי הוא זכאי לקבל את המגיע לו.

משרדנו שלח לחברה מכתב דרישה והתראה לפני תביעה ומטעם משרד עורכי הדין של החברה התקבל מכתב תגובה שדוחה את דרישת התשלום.

באין ברירה, נוסח והוגש כנגד החברה, כתב תביעה בהליך של סדר דין מהיר בבית משפט השלום בתל אביב.

משרדנו עשה שימוש מתוחכם בקו ההגנה שחשפה החברה במכתב התגובה שלה, כך שהתביעה לא משאירה המון מקום לדמיון בעניין האחריות.

בסמוך מאוד לפקיעת תוקף המועד האחרון להגשת כתב ההגנה, פנו עורכי הדין של החברה למשרדנו וביקשו להגיע להסדר כספי לסיום המחלוקת מבלי שהצדדים יצטרכו להופיע בדיונים.

בין עורכי הדין התנהל מו”מ ובסופו ידו של משרדנו הייתה על העליונה והלקוח קיבל לשמחתו את מלוא כספי התביעה כהסדר פשרה שקיבל תוקף פסק דין מבית המשפט הנכבד.

לסיכום, לא משנה אם אתם צרכנים פרטיים או נותני שירותים, אין לחשוש מחברות גדולות שמנסות לעשות שימוש לרעה בכוחן ולרמוס את זכויותיכם.
צריך לבצע את הפעולות המשפטיות הנכונות בנחישות ובמקצועית ולפי הצורך להגיש תביעה כספית.

דוגמה של כתב התביעה:

בבית משפט השלום                 
____________

בתל אביב-יפו

תיק מס. ____-____-_________

בעניין:

                                 התובע

            שם בדוי ת.ז. 123456789
            ע”י ב”כ עוה”ד דרור הראל ואח’
            מרח’ פרופ’ הלל וחנן אופנהיימר 7,  
            בניין לב המדע, קומה 3, רחובות 7670107
            טל’: 08-6384080  פקס’: 08-6384083

                                   -נגד –

                                הנתבעת

            חברה בע”מ ח.פ 5102121212
            מרח’ __________________
            טל’: __________________            

סכום התביעה: 65,000 ₪
מהות התביעה: כספית, חוזית, הפרת הסכם.

         כתב תביעה בסדר דין מהיר

בית המשפט הנכבד מתבקש לעשות שימוש בסמכותו ולזמן את הנתבעת לדין, לחייבה לשלם לתובע סך של 65,000 בצירוף מע”מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפרת ההסכם ועד לתשלום המלא בפועל, וכן לחייבה בתשלום הוצאות המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ושכ”ט עו”ד ומע”מ כחוק.

כל טענות כתב התביעה נטענות במצטבר ו/או לחילופין, והכל לפי הדבק הדברים והקשרם.

התובע מיוצג על ידי ב”כ לעיל, וכתובתו תשמש להמצאת כתבי בי-דין בהקשר לתובענה.

הצדדים

  1. התובע הנו יועץ ותיק ומנוסה אשר מתמחה בייעוץ מיוחד עבור הנהלות של חברות מהגדולות במשק.
  2. התובע עבד בעברו שנים רבות כשכיר ובעשר השנים האחרונות, התובע מייעץ באופן פרטי והוא צבר מוניטין רב בתחומו בעבודה קשה.
  3. הנתבעת הנה חברה ישראלית לייצור ושיווק מוצרי צריכה.
  4. בתקופה הרלוונטית לתובענה דנן נמנתה הנתבעת בין לקוחותיו של התובע.
  5. תביעה זו באה לעולם כתוצאה מניסיון של הנתבעת לחמוק מהתחייבותה לשלם לתובע את התמורה המגיעה לו בהתאם להסכם אשר נחתם בין הצדדים.
  6. כפי שיוכח, התובע פעל כמתבקש ממנו בהסכם ואף למעלה מכך, ואילו הנתבעת בחרה לפעול בחוסר תום לב משווע תוך ניסיונות להתחמק מתשלום בכל דרך, ובכך לחמוק מחובתה על פי דין לשלם לתובע את התמורה המגיעה לו.

הרקע העובדתי לתביעה

  1. הנתבעת פנתה לתובע בעקבות המלצה אישית שמנכ”ל החברה הנתבעת קיבל אודות התובע.
  2. התובע הוזמן למשרדי הנתבעת לפגישה עם מנהלי הנתבעת ושם הוסבר לו כי מטרת העבודה הנה לייעץ לחברת שם בדוי לבצע עבודה כלשהי וזאת מאחר שהחברה סובלת ממשבר כלכלי והפסדים כספיים.
  3. בין הצדדים נכרת הסכם לפיו התובע יספק לנתבעת שירותי ייעוץ בנושא כלשהו (להלן: “ההסכם“).

מצ”ב ההסכם ומסומן כנספח 1.

  1. נציג הנתבעת, מר אדון נכבד, סמנכ”ל בחברה (להלן: “נציג הנתבעת“), הכין את ההסכם בעצמו באופן דקדקני ומפורט.
  2. התובע צורף לצוות המו”מ של הנתבעת אשר היו חברים בו מנהלים בכירים של הנתבעת ובהם: סמנכ”ל הכספים, מנהל משאבי האנוש.
  3. התובע התמסר לעבודתו באופן מלא, ייעץ להנהלת הנתבעת באופן האיכותי והמקצועי ביותר, השתתף בפגישות וישיבות רבות ועשה את כל אשר לאל ידו למען הצלחת הנתבעת.
  4. בעמל רב, התובע הצליח להגיע להישגים משמעותיים בעבודתו, פירוט.
  5. מנהלי הנתבעת היו מרוצים מהתוכנית שהתובע הכין עבורם התובע והתוכנית אף אושרה ע”י מנכ”ל החברה.
  6. להלן תיאור תמציתי של פגישות הייעוץ שבהן השתתף התובע:

 

#

מועד

תיאור

1

27.10.2020

פ”ע עם הצוות – היכרות, תיאום ציפיות, תכנון, אסטרטגיה, לוח זמנים

2

09.11.2020

פ”ע  עם הצוות

3

22.12.2020

פ”ע בניית תוכנית ההתייעלות לחברה.

4

30.12.2020

5

05.01.2021

פ”ע עם נמנכ”ל וקבלת אישור לתוכנית ההתייעלות

6

26.01.2021

ישיבת מו”מ

7

30.02.2021

פ”ע ישיבה פנימית

8

12.03.2021

ישיבת מו”מ נוספת

9

17.04.2021

פ”ע דיונים שוטפים

10

23.05.2021

פ”ע דיונים שוטפים

משבר הקורונה

  1. המגבלות על התנועה והסגרים שהוכרזו לסירוגין בארץ בחודשים מרץ ואפריל 2020 עיכבו את התקדמות המו”מ ואילצו לדחות את לוח הזמנים של הפגישות המתוכננות.

החזרה לשגרה

  1. בסמוך לחזרה לשגרת העבודה בארץ, כבר בחודש מאי 2020, פנה התובע בשיחת טלפון לסמנכ”ל החברה ותהה לגבי המשך מהלכי העבודה וביקש לקבוע מועדים לפגישות המשך.
  2. הסמנכ”ל השיב לתובע ש התנהל שיח בהנהלת הנתבעת אודות התובע וכי הוא הוא מניח שהלה יוזמן בהקדם לצורך המשך הטיפול בניהול המשא ומתן, אך זאת מעולם לא קרה.
  3. הווה אומר, הסמנכ”ל, לא העלה בפני התובע מעולם כל טענה כלפי איכות עבודתו של התובע, ספק כלשהו בנוגע להמשך העבודה המשותפת עמו או טענה בדבר הפרת הסכם מצד התובע.

 

הוראות התמורה והפרת ההסכם על ידי הנתבעת

  1. משבוששה הנתבעת לזמן את התובע להמשיך את עבודתו, פנה התובע במספר מועדים ובערוצים שונים למנהלי הנתבעת, בבקשה לקבל תמונת מצב ברורה לגבי המשכו של תהליך הייעוץ או סיומו.
  2. כל פניותיו של התובע לא נענו ע”י הנתבעת והוא נתקל בכתף קרה ויהירה אשר העמידה אותו במבוכה רבה.
  3. הוראות התמורה הרלוונטיות בהסכם נמצאות בסעיפים 6.1.1 ו- 6.1.4 :

         “6. התמורה
          6.1 בתמורה לשירותי הייעוץ על פי הסכם זה יהיה זכאי היועץ לתמורה של 220,000 ₪ שישולמו באופן המוסכם הבא (להלן: “התמורה”):

           6.1.1 סך 80,000 ₪ בשני תשלומים כלהלן:

            40,000 ₪ במועד החתימה על הסכם זה.
           • 40,000 ₪ לאחר תחילת  המו”מ במועד               שיקבע בין הצדדים.

           6.1.2 סך 40,000 ₪ עם חתימת ההסכם.
           6.1.3 סך 100,000 ₪ שישולמו על בסיס                    הצלחה, באופן יחסי בהתאם לעמידה ביעדי                המו”מ המפורטים בנספח א’.

           6.1.4 במקרה בו החברה תחליט לסיים את             ההתקשרות עם היועץ באופן חד צדדי                   מסיבות שאינן תוצאה ישירה של הפרת                  ההסכם על ידי היועץ, היועץ יהיה זכאי                   לתשלום האמור בסעיף 6.1.1 בגין                         התקופה עד לסיום ההתקשרות באופן                   יחסי ובתוספת מענק בסך 70,000 ₪.

           6.1.5 כל התשלומים האמורים לעיל ישולמו                 כנגד חשבונית מס כדין אצל החברה ובתוספת             מע”מ כחוק.”

  1. כאן המקום לציין בשנית, שנציג הנתבעת, הוא-הוא שהכין את ההסכם לרבות את סעיף קטן 6.1.4. שלעיל.
  2. ביום 20.10.2020 פנה התובע בדוא”ל שוב לנציג הנתבעת והפעם בדרישה לשלם לו את יתרת החוב שמגיעה לו עפ”י ההסכם, תוך צירוף חשבונית המס, ואולם רק אז הודיע נציג הנתבעת לראשונה לתובע בדרך לא דרך, בדוא”ל (!) ששירותיו המקצועיים של התובע כבר אינם נדרשים לנתבעת ושאין בכוונת הנתבעת לשלם לתובע מאומה בנוסף על המקדמה שקיבל.

    העתק ההודעה מצ”ב, מסומן כנספח 2.

  1. קל להתרשם מתגובתו הספונטית של נציג הנתבעת כי הלה תלה את כל סיבותיו לסיום ההתקשרות עם התובע במשבר הקורונה ובטענה מופרכת ומקוממת (שהתובע יסתור על נקלה בכתב תביעה זה) לפיה התהליך בשיתוף התובע כלל לא החל, זאת ותו לא.
  2. הווה אומר, נציג הנתבעת מעולם (!) לא טען בפני התובע בזמנים הרלוונטיים, כי הנתבעת אינה מרוצה מכישוריי התובע או שהתובע לקה בהתנהגות קלוקלת כלשהי ובטח ובטח שנציג הנתבעת לא טען בפני התובע כי זה האחרון הפר את ההסכם.
  3. ויצויין כי כבר בהודעתו הקצרה של נציג הנתבעת ניתן לזהות על נקלה סתירות: בעוד שמצד אחד הוא טוען שהתהליך בשיתוף התובע “לא ממש החל מעולם“, מצד שני, הוא מודה לתובע על הצעתו להמשיך בשיתוף הפעולה(?!).
  4. בתגובה להודעת הדוא”ל של נציג הנתבעת בשעה 16:03 אחה”צ, השיב התובע כבר בשעה 16:31 כך: מצ”ב ההודעה ומסומנת כנספח 3.
  5. מאחר והמו”מ החל גם החל, הרי שכמצוות סעיף 6.1.1 בהסכם, התובע בטח שזכאי לתשלום השני בסך 40,000 ₪ בצרוף מע”מ.
  6. זאת ועוד, מאחר שהנתבעת קיבלה החלטה ניהולית (לגיטימית ובסמכות) לסיים את ההתקשרות עם היועץ באופן חד צדדי, מסיבות שאינן תוצאה ישירה של הפרת ההסכם על ידי היועץ (שכן מעולם לא נטענו טענות כאלו כלפי התובע בזמנים הרלבנטיים), הרי שהתובע זכאי בהתאם לסעיף 6.1.4 להסכם לתשלום נוסף בסך 70,000 ₪ בצרוף מע”מ (להלן: “תשלום סיום ההתקשרות“).
  7. כאן המקום לציין שניתן להתרשם מההסכם כי התובע התקשר עם הנתבעת בציפייה להכנסה בסך של 220,000 ₪ בצרוף מע”מ ואולם משכיבד את רצון הנתבעת לסיים את ההתקשרות, כל בקשתו הנה כי תשולם התמורה היחסית כפי שהוסכם.
  8. באופן בלתי נתפס, כל דרישותיו של התובע לקבל את התשלומים שמגיעים לו (התשלום השני והתשלום עבור סיום ההקשרות בטרם עת באופן חד צדדי, כפי שמוגדר בהסכם, אשר מסתכמים בסך של 110,000 ₪ בצרוף מע”מ) נדחו בשרירות לבם של מנהלי הנתבעת. התובע חש נבגד ונפסד.
  9. נציג הנתבעת, הציע לתובע במספר הודעות וואטסאפ, להגיע למשרדי הנתבעת בכדי לשאת ולתת אודות התשלום, אך התובע דחה את הצעותיו מכל-וכל ודרש את התשלום המלא שמגיע לו כדין ומעוגן בהסכם מסודר עמו.
  10. כך למשל בהודעת דוא”ל מטעם נציג הנתבעת מיום __       . מצ”ב ההודעה מסומנת כנספח 4.
  11. התובע השיב לנציג הנתבעת באותו היום (30.08.2020). מצ”ב ההודעה מסומנת כנספח 5.
  12. ונציג הנתבעת השיב לו לאחר יממה כך: מצ”ב ההודעה מסומנת כנספח 6.
  13. מקריאת האמור לעיל, עולה ללא כל ספק, כי התנהלות הנתבעת נועדה לנשל את התובע מתשלומים מובהקים שמגיעים לו, בשיטת הקיצוץ הזוחל (“שיטת הסלמי”) עד אשר התובע יסכים להפחית מזכויותיו עד אפס או קרוב לכך.
  14. זאת ועוד, ברי כי באם היו לנציג הנתבעת טענות כלשהן כנגד התובע בגין הפרת ההסכם, איכות עבודתו או השירות שסיפק, הרי שהוא היה מעלה אותן בהודעותיו אלו ומודיע לתובע על חוסר שביעות רצונו ממנו וכישלונו או מחדליו (אשר מעולם לא ארעו).
  15. לית מאן דפיליג שנציג הנתבעת לא היה מזמין את התובע לפגישות מו”מ נוספות אודות תשלומים שמגיעים לו באם היה טוען כי התובע הפר את ההסכם או סיפק איכות ירודה של שירותים ובוודאי שאם היו לנציג הנתבעת טענות שכאלו בזמנים הרלבנטיים, הרי שהן היו מוזכרות בדיוק בנקודות הזמן של התכתבויות הדוא”ל שלעיל בין הצדדים.
  16. לא זאת אלא אף זאת, נציג הנתבעת מעולם לא העלה כלפי התובע בהודעות דחיית דרישת התשלום בזמנים הרלבנטיים, כל טענה אשר יש בה קצה קצהו של האשמת התובע בדבר הצגת מצגי שווא, חוסר יכולת או היעדר כישורים, הפרת הסכם, סרבנות כלשהי לשתף פעולה עם צוות המו”מ, סירוב או התחמקות למלא בקשות של מנהלי הנתבעת, היעדרות מהשתתפות בישיבות שהתקיימו, אי אספקת תוצרים כלשהם, התנהלות קלוקלת, גרימת נזקים, חוסר ערך, יצירת אנטגוניזם, פגיעה באינטרסים של הנתבעת, כישלון בסיוע לתוכנית ההתייעלות והמו”מ שלשמם נשכרו שרותיו וכיוצ”ב.

כל אלו מעולם לא נטענו ע”י הנתבעת כלפי התובע בזמנים הרלוונטיים.

  1. לסיכום, מהודעותיו של נציג הנתבעת ניתן ללמוד כי הסיבות לסירוב התשלום הנן:

                  עשיית דין עצמי והחלטה שהמקדמה                           מספיקה – בניגוד גמור להוראות ההסכם.
                  משבר הקורונה – שגם בהנתנו אין                             לנתבעת כל סמכות להתחמק מתשלום                       לתובע.

שימוש ציני במשבר הקורונה

  1. נציג הנתבעת סרב לבקשות התשלום של התובע, בין היתר, באמתלה ריקה ש- “משבר הקורונה התרגש עלינו” כלשונו של נציג הנתבעת ומשל תפס שלל גדול.
  2. נציג הנתבעת ראה במשבר הקורונה “הזדמנות” לדרוש מהתובע לבצע ויתורים בלתי הוגנים בעניין התמורה שמגיעה לתובע ללא צל של ספק.
  3. כפי שהוכח בציטוטים שלעיל, נציג הנתבעת ניסה להתכחש בחוסר תום לב משווע (ובאופן בלתי נתפס) לעבודתו של התובע, וזאת על אף שנציג הנתבעת נכח בעצמו בפגישות הרבות שהתקיימו, התכתב ושוחח עם התובע פעמים רבות והיה עד לכל התוצרים והפירות של עבודת התובע.

 

השפעת משבר הקורונה על קיום חוזים

  1. על פי מסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים, שבמשרד המשפטים מיום 07.2020, אין לראות במשבר הקורונה כסיכול חוזה על פי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) (להלן:”החוק”) ולכן אין הצדדים רשאים להתנער מחיוביהם החוזיים ולא לעשות כל מאמץ כדי לקיים את החוזים שערכו ולהתאימם לנסיבות שהשתנו.

 

מן הכלל אל הפרט

  1. בענייננו, התובע התקשר עם הנתבעת בהסכם, בציפייה להכנסות בסך של כ- 220,000 ₪ ועשה את כל אשר לאל ידו להצטיין בעבודתו, למלא את כל הוראות ההסכם מצדו ולספק לנתבעת ערך רב.
  2. הנתבעת בחרה לסיים את ההתקשרת עם התובע באופן חד צדדי ועל כן יש ליישר קו עם הוראות ההסכם ולהשלים לתובע את התשלומים המגיעים לו עפ”י ההסכם באופן יחסי עד למועד סיום העבודה, כך שבסה”כ התובע יקבל סך של 150,000 ₪ (על פי ההסכם כאמור).

 

מכתבי התראה בטרם הגשת התביעה

  1. התובע שלח לנתבעת באמצעות הח”מ מכתב התראה בדבר כוונתו להגיש תביעה. מצ”ב העתק המכתב ומסומן כנספח 7.
  2. הנתבעת השיבה למכתב לעיל במכתב מיום 30.09.20, המצ”ב ומסומן כנספח 8. ובו היא דוחה את דרישת התובע לקבל את שכרו בהתאם להוראות ההסכם.

 

המסגרת המשפטית לתביעה

  1. מהאמור לעיל עולה, כי התובע עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם וכן על פי החוק והתקנות הלרבנטיות, ומנגד הנתבעת עשתה ועושה דין לעצמה בניגוד לכל דין ותוך הפרה בוטה של ההסכם, של דיני החוזים, עקרון תום הלב ודיני עשיית עושר ולא במשפט.
  2. עוד עולה כי, לכל הפחות, היה על הנתבעת לשלם לתובע את התמורה אשר התחייבה לשלם לו על פי סעיפים 6.1.1 ו- 6.1.4. להסכם בסך של 40,000 ₪ (התשלום השני) לאחר תחילת המו”מ עם הועד וההסתדרות וכן סך 70,000 ₪ (תשלום סיום ההתקשרות) משהחליטה הנתבעת לסיים את ההתקשרות עם היועץ באופן חד צדדי, מסיבות שאינן תוצאה ישירה של הפרת ההסכם על ידי היועץ.

 

סוף דבר

  1. לאור מעשיה ומחדליה של הנתבעת כפי שפורטו לעיל, מבוקש בזאת מבית המשפט הנכבד להורות לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שלהלן:

           א. תשלום על פי החוזה בסך 110,000 ₪               בצרוף מע”מ כמפורט בסעיף 63 לעיל.
           ב. פיצוי בשל הפרת חוזה מכוח סעיף 10               לחוק החוזים תרופות בסך של 20,000 ₪.
           ובסה”כ- 130,000 ₪ בתוספת מע”מ.

  1. תובענה זו ראוי שתתברר במסלול מהיר לאור אופייה והסעדים המבוקשים בה.
  2. לאור האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא של תביעה זו לזמן את הנתבעת לדין ולחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 130,000 ₪ בצרוף מע”מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התובענה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
  3. לכתב התביעה מצורף תצהיר תמיכה לעובדות הכלולות בו.
    לכתב התביעה מצורפים הנספחים המפורטים ברשימת המסמכים על פי תקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד – 1984.
  4. כן יתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק כנגד הנתבעים הוצאות ושכ”ט עו”ד בצרוף מע”מ כדין.

 

 

                        _____________________

                           דרור הראל, עו”ד

                               ב”כ התובע

Call Now Button

מלא את הטלפון ויחזרו אליך בהקדם !

טופס פרטים ראשונים לפתיחת חברה

לצורך רישום חברה בע”מ חדשה, חובה להגיש לרשם החברות 4 שמות בסדר עדיפות יורד, לדוגמא:

ביזנס בע”מ

ביזנס גלובל בע”מ 

ביזנס גלובל 2021 בע”מ

ב.ע.ה. ביזנס גלובל 2021 בע”מ

דילוג לתוכן