תפריט
במציאות העסקית התחרותית והצפופה שקיימת בישראל, רישום סימן מסחר הוא כלי הכרחי להגנה על המותג שלכם ולפיתוח הקניין הרוחני של העסק.
סימן המסחר מזהה מוצר מסוים או שירות מסוים כבעל הזכויות הרשמי והחוקי של השם הרשום ואף מייחד אותו משמות דומים וכך מגן על זכויות ומונע הטעיה.
מדוע חשוב לרשום סימן מסחר על מותג?
ידוע שאחת מההוצאות העיקריות של כל עסק הנה למטרת שיווק ופרסום. לאורך השנים העסק משקיע הון עתק במאמץ למתג את המוצר או השירות שלו, לחשוף אותו לקהלי יעד וכך ליצור מחזור מכירות יציב מלקוחות חדשים וקבועים.
אשר על כן, חשוב מאוד ליצור הגנות על שם המותג שהענקנו לעסק שלנו, למוצר או לשירות וזאת בכדי שההשקעה הרבה לא תרד לטימיון כאשר גורמים מתחרים ילטשו עיניים למוניטין שצבר השם שלנו.
על אף שקיימות הגנות בחוק עוולות מסחריות גם לשמות מסחריים שלא נרשמו כסימני מסחר, רף ההוכחה שנדרש מבעל העסק לקיומם של מוניטין למותג, הטעיה ע"י הגורם המתחרה וגרימת נזקים, היא גבוהה וקשה.
לעומת זאת, ההגנות שמקבל סימן מסחר רשום עפ"י פקודת סימני המסחר הן מיידיות, החלטיות, ללא שום צורך להוכיח דבר מלבד השימוש של הגורם המתחרה בסימן המסחר שרשום על שמנו.
וכך, ניתן בקלות לשלוח לגורם שהפר את סימן המסחר, מכתב דרישה להפסקת השימוש, קבלת פיצוי והתראה לפני נקיטה באמצעים משפטיים ואף להגיש כנגדו תביעה משפטית לבית המשפט כאשר ידנו תהיה על העליונה בהליך המשפטי.
השאירו פרטים ונחזור
אליכם בהקדם!
סימן מסחר רשום משרת את בעליו בכמה אופנים:
סימן מסחר יכול להגן הן על שם העסק והן על המוצר או השירות שהעסק נותן, לדוגמא: חברת אסם רשמה הן את שמה "אסם" כסימן מסחר והן את שמות מוצריה כסימני מסחר כגון "במבה" ו"ביסלי".
סימן מסחר יכול להיות מורכב ממילה אחת או ממספר מילים, מאותיות, ממספרים ולכלול גם עיצוב גרפי של לוגו או להיות מורכב מדמות, ציור או תמונה בשילוב מילים או ספרות.
פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 מאפשרת רישום של סימן מסחר. ואולם לא כל סימן הינו בר – רישום.
ישנם 2 מאפיינים עיקריים שיש לקחת בחשבון כאשר שוקלים לרשום סימן מסחר:
יובהר, כי רישום סימן המסחר הינו מקומי בלבד, כך שהגשת בקשה לרישום סימן מסחר בישראל, תעניק לסימן מסחר הגנה בישראל בלבד. רישום בינ"ל מצריך פנייה באמצעות רשם סימני המסחר בישראל לרשויות הרלבנטיות במדינת היעד.
הפרת סימן מסחר על ידי צד ג'
סימן מסחר מהווה כאמור זכות קניין ולפיכך באם גורם אחר עושה שימוש שלא כדין בסימן מסחר רשום, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לצו מניעה בדרישה להפסיק לאלתר שימוש בסימן ואף לתבוע פיצוי כספי בגין ההפרה.
מי רשאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר?
כל אדם רשאי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר למחלקת סימני מסחר ואולם ישנה חשיבות רבה לקבלת ייעוץ מעו"ד הבקיא בתחום ויכול לייעץ בהליך לרבות בחינת הזכאות לרישום, שימוש נכון בסימן המסחר, להבטיח כי הסימן יהא מוגן כלפי צג ג' ועוד.
דוגמאות לסימני מסחר
מילה ללא עיצוב | סלקום | סימן מילולי מעוצב | טבע |
צירוף אותיות | א.ל.מ. | צליל | צליל שמהווה סימן היכר |
צירוף מילים | Yad 2, ביטוח ישיר | דמות | כל לוגו גרפי |
מספר | 888 | שילוב של דמות ומילה | Ynet |
|
| דמות תלת מימדית | עיצוב גרפי כמו אייקון כלשהו |
בנוסף, ניתן לקבל סימן מסחר על עיצוב לוגו ייחודי שהנו מעין "תו תקן" שמעניקה עמותה או גוף רשמי כלשהו. לדוגמה לוגו של תוצאת אורגנית, מיוצר בישראל, מזון טבעוני וכו'.
כיצד לבחור סימן מסחר שיש לו סיכוי גבוה להירשם?
לפני החלטה על שליחת טפסים לרישום סימן מסחר יש לקבל ייעוץ מקצועי. אחוז בלתי מבוטל מהבקשות לרישום סימני מסחר נענה בסירוב עקב חוסר תשומת לב להנחיות ולהמלצות של רשם סימני המסחר.
על סימן המסחר להיות ייחודי ואינו יכול לכלול מילי שמתארות הלכה למעשה את המוצר או השירות שקשורים אליו. לדוגמה, אם רוצים להגן על מוצר שהנו תוספת טעימה לפיצה, אז לא ניתן לבקש לרשום את הסימן "תוספת לפיצה" מאחר והוא מתאר את המוצר ויגביל את יתר הגורמים שפועלים בתחום בתעשייה ובענף.
הסימנים שיש להם את מרבית הסיכויים להירשם הנם מומצאים וחדשניים. לדוגמה הסימן: "ביסלי" או מילים שאין להם קשר למוצר בכלל, לדוגמה: הסימן: "ירוק" לדגם של מחשב.
האם כל אחד חייב לרשום סימן מסחר?
אין שום חובה לרשום סימן מסחר על כל מוצר או שרות ואף ניתן לקבל הגנות משפטיות בחסות החוק גם ללא סימן מסחר רשום. ואולם, סימן המסחר הרשום מעניק הגנות ויתרונות משמעותיים לעין שיעור לעומת שם שאינו מוגן. לדוגמה: בעל סימן הוא היחיד שרשאי להשתמש בו, האכיפה נגד מפרים קלה ויעילה יותר, מעניק לארגון עסקי תשתית קניין רוחני שמהווה נכס לכל דבר ועניין, מעניק אפשרות לרשום את הסימן במדינות שחברות בפרוטוקול מדריד ועוד.
חיפוש סימני מסחר במאגר רשם סימני המסחר
באתר האינטרנט של רשם סימני המסחר ניתן לחפש שמות של סימנים מסחריים שנמצאים בתוך המאגר. החיפוש יכול להתבצע הן במאגר הסימנים הישראלי והן במאגר חיפוש בינלאומי.
החיפושים האפשריים הם:
ביצוע חיפוש סימן מסחר ישראלי, ללא תשלום אגרה במאגר משרד המשפטים
את הסימנים אפשר לאתר לפי שם הסימן או שמות וביטויים חלקים שקיימים בסימן, לפי מספר הסימן ככל שהוא ידוע לנו, לפי שם הבעלים של הסימן או מועד ההגשה שלו.
חיפוש במאגר החיפוש הגלובלי, של סימן מסחר ישראלי, ללא תשלום
ניתן לאתר סימנים לפי שם הסימן או מילים שמצויות בו, לפי שם הבעלים, לפי סוג סחורה שהסימן סווג אליה, לפי מספר בקשה או התאריך שלה.
חיפוש במאגר גלובלי אודות סימני מסחר שרשומים במדינות שונות
מלבד האפשרות לאתר סימנים לפי שם הסימן או מילים שמצויות בו, לפי שם הבעלים, לפי סוג סחורה שהסימן סווג אליה או לפי מספר בקשה והתאריך שלה, ניתן לאתר סימנים גם לפי המדינה הרלוונטית שבה נרשם הסימן.
חיפוש במאגר סימני מסחר וקניין רוחני אירופאי EUIPO
במאגר זה ניתן לאתר נתונים אודות סימני מסחר רשומים ובקשות תלויות לרישום סימני מסחר משבעים וארבע (74) מדינות שונות.
בחירת הסיווג הנכון לרישום סימן מסחר
לכל מוצר, סחורה או שירות ישנה שייכות לסיווג מסויים על פי רשימת הסיווגים שמפרסם רשם סימני המסחר.
בעת הגשת הבקשה צריך להגדיר במדוייק את הסיווג הנכון.
לדוגמה, אם הסימן שלנו עוסק בקוסמטיקה אז עלינו לציין את סוג 3
להלן רשימה הסוגים והפירוט החלקי שלה:
סוג 1 – מוצרים מתחום הכימייה, מדע וצילום, חקלאות, גננות וביערנות; חומרים פלסטיים, תרכובות לכיבוי דליקות ולמניעת דליקות; תכשירי הלחמה;; דבקים לשימוש בתעשייה; משחות מילוי אחרות; דשונת, דשנים אורגניים, דשנים; תכשירים ביולוגיים לשימוש בתעשייה ובמדע ועוד.
סוג 2 – צבעים, לכות; חמרים משמרים בפני חלודה וקלקול עץ; קובעי צבע; צבעים; דיו להדפסה, שרפים טבעיים גלמיים; מתכות אבקה לשימוש בצביעה, בקישוט, בהדפסה ועוד.
סוג 3 – תכשירי קוסמטיקה ותמרוקים שאינם רפואיים; משחות שיניים שאינן רפואיות; בשמים, שמנים אתריים; תכשירי הלבנה וחומרים אחרים המשמשים לכביסה; תכשירי ניקוי, צחצוח ועוד.
סוג 4 – שמנים תעשייתים, שמני סיכה; תרכובות סופגות אבק, תרכובות מקשרות; חמרי דלק; נרות ופתילות לתאורה ועוד.
סוג 5 – תכשירי רוקחות, רפואה ווטרינריה; תכשירים סניטריים; מזון וחומרים דיאטטיים לשימוש ווטרינרי; מזון לתינוקות; תוספי תזונה לבני אדם ולחיות;, חמרי חבישה;; חמרי חיטוי; קוטלי פטריות וקוטלי עשבים.
סוג 6 – מתכות פשוטות וסגסוגותיהן, מתכות, חומרי בניין ובנייה ממתכת; בתים ניידים ממתכת; כבלים ותיל לא חשמליים העשויים ממתכת פשוטה; פריטים קטנים של מתכת; מכלים ממתכת לאחסון ולהובלה; כספות.
סוג 7 – מכונות, כלי מכונות, כלים מופעלי כוח; מנועים, למעט מנועים לכלי רכב יבשתיים; מצמדים ורכיבי תמסורת, למעט לכלי רכב יבשתיים; מכשירים חקלאיים, שאינם כלי עבודה מופעלים ידנית; חממות לביצים; מכונות מכירה אוטומטיות.
סוג 8 – כלי עבודה ומכשירי עבודה ידניים, המופעלים ידנית; סכו"ם, נשק צד, למעט כלי נשק; תערים.
סוג 9 – התקנים ומכשירים לשימוש במדע, במחקר, בניווט, בצילום, בקולנוע, בראיה, בשקילה, בכימות, באיתות, באיתור, בבדיקה ובבחינה; התקנים ומכשירים להקלטה, להעברה, לשחזור או לעיבוד של קול, חוזי או מידע; מדיה מוקלטת או ניתנת להורדה, תוכנת מחשב; אמצעי מדיה ריקים דיגיטליים או אנאלוגיים להקלטה ולאחסון; מנגנונים בעבור מכשירים המופעלים על ידי מטבע; קופות רושמות, התקני חישוב; מחשבים וציוד היקפי למחשב ועוד.
סוג 10 – התקנים ומכשירים המשמשים לניתוח, לרפואה, לריפוי שיניים ולריפוי וטרינרי; איברים, עיניים ושיניים, כולם מלאכותיים; פריטים אורתופדיים; חמרי תפירה; אבזרים טיפוליים ואבזרי עזר המותאמים לאנשים עם מוגבלויות; התקנים לעיסוי; התקנים, אבזרים ופריטים לתינוקות יונקים; התקנים, אבזרים ופריטים לפעילות מינית.
סוג 11 – התקנים ומיתקנים למאור, לחימום, לקירור, לבישול, לייבו, לאספקת מים ולמטרות סניטריות.
סוג 12 – כלי רכב; התקנים לתנועה ביבשה, באויר או בים ועוד.
סוג 13 – כלי נשק; תחמושת וקליעים; חמרי נפץ ועוד.
סוג 14 – מתכות יקרות וסגסוגותיהן; תכשיטים, אבנים יקרות ואבני חן; שעונים ומכשירים.
סוג 15 – כלי נגינה; כנים לתווים וכנים לכלי נגינה.
סוג 16 – נייר וקרטון; דברי דפוס; צורכי כריכת ספרים; צילומים; צורכי כתיבה וצורכי משרד, למעט רהיטים; דבקים לנייר או לשימוש ביתי; חומרים לרישום וחומרים לאמנים; מכחולים; חומרי לימוד והוראה, סרטים ושקיות מפלסטיק לעטיפה ולאריזה;
סוג 17 – גומי, גוטאפרשה, גומי טבעי, אסבסטוס, נציץ ותחליפים לחומרים אלה, שהם בלתי מעובדים או מעובדים למחצה; פלסטיק ושרף משוחלים לשימוש בייצור; חמרי אטימה, סתימה ובידוד; צינורות, גלילים וזרנוקים גמישים שאינם ממתכת.
סוג 18 – עור וחיקויי עור; עורות בעלי חיים; מזוודות ותיקי נשיאה; מטריות ושמשיות; מקלות הליכה; רתמות ואוכפים, רצועות ובגדים לבעלי חיים.
סוג 19 – חומרים, שאינם ממתכת, לבנייה והקמת מבנים; צינורות קשיחים, שאינם מתכתיים, לבנייה; אספלט, זפת, עטרן וחמר; בניינים ניידים, שאינם מתכתיים, מצבות שאינן ממתכת.
סוג 20 – רהיטים, מראות, מסגרות לתמונות; מכלים, שאינם ממתכת, לאחסון ולהובלה
סוג 21 – כלים ומכלים לבית ולמטבח; כלי בישול וכלי שולחן, למעט מזלגות, סכינים וכפות; מסרקות וספוגים; מברשות, פרט למכחולים; חומרים לעשיית מברשות; פריטים לצורכי ניקוי; זכוכית בלתי מעובדת או מעובדת למחצה, פרט לזכוכית לצורכי בנייה; כלי זכוכית, חרסינה וחומר.
סוג 22 – חבלים וחוטים; רשתות; אוהלים וברזנט; יריעות מבד או מחומרים סינטטיים; מפרשים; שקים להעברה ולאחסון של חומרים בכמויות גדולות; חומרי ריפוד ומילוי למעט נייר, קרטון, גומי או פלסטיק; חומרי בד מסיבי גלם ותחליפיהם.
סוג 23 – מטווה וחוטים לשימוש בבדים
סוג 24 – בדים ותחליפים לבדים; מוצרי בד לבית; וילונות מבד או מפלסטיק.
סוג 25 – דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש.
סוג 26 – תחרה, מקלעות ומעשי רקמה, סרטי וקשתות סדקית; כפתורים;; סיכות ומחטים; קישוטים לשיער; שיער מלאכותי.
סוג 27 – שטיחים, מרבדים, מחצלאות, לינולאום וחמרים אחרים לכיסוי רצפות קיימות; שאינם מבד.
סוג 28 – משחקים, צעצועים ודברי משחק; התקני משחקי וידאו; צרכי התעמלות וספורט;
סוג 29 – בשר, דגים, עופות וציד; תמציות בשר; פירות וירקות משומרים, מיובשים ומבושלים; ריבות, מרקחות, לפתנים, ביצים, חלב, גבינה, חמאה, יוגורט ומוצרי חלב אחרים; שמנים ושומנים למזון.
סוג 30 – קפה, תה, קקאו ותחליפי קפה; אורז, פסטה ואטריות; טפיוקה וסגו; קמח ומוצרים העשויים מדגנים; לחם, דברי מאפה וממתקים; שוקולד; גלידות, סורבה וקרחונים אחרים למאכל; סוכר, דבש; נופת; שמרים, אבקת אפייה; מלח, תיבול, תבלינים, עשבי תיבול משומרים; חומץ, רטבים ונותני טעם אחרים;
סוג 31 – מוצרי חקלאות, חקלאות ימית, גננות ויערנות גולמיים ולא מעובדים; תבואות וזרעים גולמיים ולא מעובדים; פירות וירקות טריים, עשבים טריים; שתילים ופרחים חיים;
סוג 32 – בירה; משקאות לא כוהליים; מים מינרליים ומים מוגזים; משקאות מפירות ומיצי פירות; עסיסים ותכשירים אחרים שאינם אלכוהליים להכנת משקאות.
סוג 33 – משקאות כוהליים (למעט בירה); תכשירים כוהליים להכנת משקאות.
סוג 34 – טבק ותחליפי טבק; סיגריות וסיגרים; סיגריות אלקטרוניות ומאדים פומיים למעשנים; צרכי מעשנים; גפרורים.
שירותים
סוג 35 – פרסומת: ניהול עסקים; טיפול בעסקים; פעולות משרדיות.
סוג 36 – ביטוח; עסקי מימון; עסקי כספים; עסקי נכסי דלא ניידי.
סוג 37 – שירותי בנייה; שירותי התקנה ותיקון; מיצוי כרייה, קידוח שמן וגז.
סוג 38 – שירותי תקשורת.
סוג 39 – הובלה, אריזה ואחסנה של סחורות; ארגון נסיעות.
סוג 40 – טיפול בחמרים; מחזור של פסולת ואשפה; טיהור אוויר וטיפול במים; שירותי הדפסה; שימור מזון.
סוג 41 – חינוך, הענקת אימונים; בידור; פעילות ספורט ותרבות.
סוג 42 – שירותים מדעיים וטכנולוגיים ומחקר ועיצוב הקשורים לשירותים אלה; שירותי ניתוח תעשייתי, מחקר תעשייתי ועיצוב תעשייתי; שירותי אימות ובקרת איכות; עיצוב ופיתוח של תוכנת וחומרת מחשב.
סוג 43 – שירותים להספקת מזון ומשקה; לינה זמנית.
סוג 44 – שירותים רפואיים; שירותים וטרינריים; טיפולים היגייניים וטיפולי יופי לבני אדם או לבעלי חיים; שירותים בקשר לחקלאות, חקלאות ימית, גננות ויערנות.
סוג 45 – שירותים משפטיים; שירותי אבטחה להגנה פיזית על נכסים מוחשיים ובני אדם; שירותים אישיים וחברתיים הניתנים בידי אחרים לענות על צורכי הפרט.
מהו "דין קדימה" בכל הקשור לסימן מסחר?
במסגרת בקשה לרישום סימן מסחר אנו נשאלים אודות קיומו של "דין קדימה" לסימן. מונח זה מתייחס להגשת בקשה לרישום סימן המסחר במדינה אחרת החברה בארגון הסחר העולמי.
אדם שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר במדינה אחרת, רשאי לדרוש כי לישראל יהיה "דין קדימה" לפני כל בקשה דומה לרישום שתוגש אחרי תאריך הגשת הבקשה הראשונה בחו"ל.
האם אני רשאי כמפיץ ומשווק של מוצר שמקורו בחו"ל, לרשום סימן מסחר?
התשובה לכך היא שלילית. ככל שהיצרן בחו"ל רשם סימן מסחר במדינת המקור אז הוא רשאי ליתן למפיץ המקומי רשות להשתמש בסימן.
כיצד מטופלת בקשה לרישום סימן מסחר מרגע שהוגשה?
כיצד ניתן לקצר את זמן הטיפול בבקשת רישום סימן המסחר?
ישנו הליך שנקרא "בחינה על אתר" במסגרתו מבקש מגיש הבקשה לבחון את בקשת הרישום שלו באופן מיידי. מעבר לכך שהדבר כרוך בתשלום אגרה מיוחדת, רק בקשות שיש להן הצדקה לכך, יתקבלו לטיפול במסגרת זו. לדוגמה: אם אדם שיש לו זכויות על שם מסחרי טרם רשם סימן מסחר אך לפתע מגלה שמתחרה מנסה לגזול ממנו את המוניטין של השם, אז ניתן להסביר זאת לרשם ולבקש סיוע בהגנה על זכויות מפני הפרה.
מה הטיפול המשפטי במקרה שמישהו מפר את סימן המסחר שלי?
ככל שבעל סימן מסחר מגלה שמישהו משתמש בסימן המסחר שלו ללא הסכמתו, יש לפנות לעורך דין שמתמחה בתחום לצורך שליחת מכתב דרישה והתראה לפני נקיטה באמצעים משפטיים או לצורך הגשת תביעה לבית המשפט.
האם סימן מסחר שנרשם בישראל מגן עלי גם במדינות אחרות בעולם?
לא. סימן מסחר ישראלי מעניק הגנה לשם רק בישראל.
כדי לקבל הגנה במדינות נוספות, ניתן להגיש בקשה בינלאומית לרישום הסימן או לפעול במדינת היעד באמצעות עו"ד מקומי שיבצע את הליך הרישום בשבילנו.
כמה עולה לרשום סימן מסחר?
הגשת בקשה לרישום סימן מסחר כרוכה בתשלום אגרה לרשם בסך 1,630 ₪.
בנוסף, שכר טרחת עורך דין עבור טיפול בבקשה, משתנה בהתאם למורכבות ההגשה, אופי הסימן ודרישות הלקוח, מספר הסיווגים שיש לצרף לסימן, בדיקות במאגרי מידע בארץ ובחו"ל וכיוצ"ב. שכר הטרחה יכול לנוע בין 1,500 ₪ לבין 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.
לסיכום
רישום סימן מסחר זו פעולה חשוב מאוד לפיתוח הקניין הרוחני של העסק ושמירה על המותג. היתרונות שמקנה סימן מסחר רשום על פני שם מסחרי שלא נרשם הנם עצומים. סימן מסחר מקבל מעמד מיוחד בדין וההגנות שבית המשפט יעניק לו מפני מפרים, לרבות פיצויים על הפרה, הן משמעותיות.
לקבלת ייעוץ ראשוני צרו קשר בטלפון 08-6384080 או באמצעות טופס יצירת הקשר
השאירו פרטים ונחזור
אליכם בהקדם!
ניווט באתר
תחומי עיסוק נוספים
מאמרים ומדריכים
אנחנו בפייסבוק
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
חייגו 08-6384080
© כל הזכויות שמורות דרור הראל ושות'
דף זה עודכן לאחרונה בתאריך:
מלא את הטלפון ויחזרו אליך בהקדם !
